קיצור יום עבודה של גבר לצורך טיפול בילדיו

1. התובע 1 )להלן: "התובע"( הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי המצהיר כי:

א. התובע זכאי לעבוד יום עבודה מקוצר בשל היותו אב, בדומה לשוטרת אם ולשוטר ראש
משפחה חד הורית.

ב. במונעה מהתובע את ההטבה הנ"ל הפרה הנתבעת וממשיכה להפר

את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

הסעד ההצהרתי יתייחס לזכויות התובע הנטענות עד ליום 31.12.97.

2. העובדות הרלוונטיות לביסוס התביעה פורטו בתצהירו של התובע:

"הנני עורך דין ומשרת כקצין תובע במשטרת ישראל במיפלג תביעות פליליות בתל-אביב.

הנני נשוי ואב ל- 3 ילדים ילידי 86 ,'82 ,'79'.

ביחידת השרות שלי, המוגדרת כיחידת מטה, יום העבודה הרגיל מסתיים בשעה 17:00, כאשר
שבוע העבודה הינו בן 5 ימים מ- א' - ה'. בנוסף לכך ישנן תורנויות בימי שישי אחת
למספר שבועות.

ביחידת השרות שלי קיים הסדר לפיו שוטרת שהיא אם לילדים בגילאים של ילדי, דהיינו
פחות מגיל 12, תסיים את יום עבודתה שעה אחת קודם.

אשתי הינה עו"ד במקצועה. משנת 82' עד חודש 11/94 היא עבדה כשכירה במשרה חלקית בברית
הפקוח של הקואפרציה בע"מ, וסיימה את יום עבודתה בסביבות השעה 14:00. בסיום יום
עבודתה היתה מגיעה הביתה ומטפלת בילדים.

בחודש 10/94 אשתי הפסיקה לעבוד במקום העבודה הנ"ל, כתוצאה מפירוק החברה ומחודש