קיסוס ואח' נ' ישיר

פסק דין

1. על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 7.3.13, התובעים הזמינו ביום 11.7.12 מאת הנתבעת שני כרטיסי טיסה בחברת התעופה אירוסוויט (להלן – חברת התעופה) לבנקוק, כאשר הטיסה הייתה מתוכננת ליום 23.3.13.

התובעים שילמו עבור הכרטיסים סכום של 3,762 ₪ לכל כרטיס, ובשלב מסוים נדרשו להוסיף עוד 200$.

2. לטענת התובעים, ביום 21.1.13 התקשרה אליהם נציגת הנתבעת והודיעה להם כי הכרטיסים שנרכשו על ידם מבוטלים, בשל פשיטת רגל של חברת התעופה.

לטענתם, בעת רכישת הכרטיסים בחודש יולי 2012 לא נאמר להם דבר שחברת התעופה נמצאת בקשיים, אלא להיפך – נציגת השירות של הנתבעת אמרה להם שמדובר בעסקה שהיא "ממש מציאה גדולה".

3.התביעה הוגשה לאחר שהנתבעת סירבה לדאוג לתובעים לטיסה חלופית , ואף סירבה להשיב להם את כספם, בטענה שהכרטיסים נרכשו לפני חודש נובמבר 2012, ורק מי שרכש כרטיסים מחברת התעופה אחרי מועד זה – זכאי להחזר.

4. התובעים טוענים כי בלית ברירה נאלצו לקנות מהנתבעת כרטיסים חדשים, שמחירם יקר הרבה יותר - 4,800 ₪ עבור כל כרטיס (להלן – הכרטיסים החדשים).

5.התובעים דורשים סכום של 8,000 ₪ המורכב כדלקמן:

3,762 ₪ - תשלומים שכבר ירדו מכרטיס האשראי עבור הכרטיסים המקוריים;

470 ₪ - תוספת הסכום של 200$ שנדרשו להוסיף למחיר הכרטיסים המקוריים;

700 ₪ - הוצאות משפטיות;

2,800 ₪ - ההפרש בין כרטיסי הטיסה החדשים לבין הכרטיסים המקוריים שבוטלו.

6.לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, יש לדחות את התביעה על הסף בהעדר עילה והעדר יריבות, הואיל ובנושא של טיסות קיים, על פי חוק, ייחוד עילה כנגד המוביל, דהיינו חברת התעופה.

7.עוד נטען, כי פשיטת הרגל של חברת התעופה לא הייתה בשליטת הנתבעת או בידיעתה המוקדמת, ומשכך – לא חלה על הנתבעת החובה לשאת בעלויות הכספיות או בכל נזק שנגרם לתובעים כתוצאה מההתרחשות האמורה.

לטענת הנתבעת, ההזמנה של התובעים נקלטה אצל חברת התעופה והתמורה הועברה לחברת התעופה ביולי 2012, ובמועד ההזמנה החברה הייתה פעילה ולא נתקבלה אצל הנתבעת כל הודעה מאת התאחדות סוכני הנסיעות בעניין פירוקה של חברת התעופה ו/או הודעה אחרת בעניין זה.

הנתבעת צירפה לכתב ההגנה פסק דין מיום 29.12.12 של בית המשפט הכלכלי מחוז קייב שבאוקראינה, המור על פשיטת הרגל של חברת התעופה.

8.הנתבעת מציינת, בסעיף 23 לכתב ההגנה, כי המחווה של רצון ושירות לנוסע לא נגבו מהתובעים עמלות סוכן נוספות עבור הכרטיסים החדשים, והם נמכרו לתובעים במחירי עלות.

9.אכן נכון שהנתבעת מהווה מתווך בלבד בין הנוסע לבין המוביל, ולמעשה טענותיהם של התובעים צריכות להיות מפונות כלפי חברת התעופה.

נכון גם, שבמועד ההזמנה ביולי 2012 לא הייתה הנתבעת יכולה לדעת כי חברת התעופה בפשיטת רגל או בקשיים כלשהם, ולכן ההזמנה והעברת הכספים לחברת התעופה ביולי 2012 בוצעה על ידי הנתבעת כדין.

דא עקא, שבמקרה מיוחד זה, כאשר ההזמנה בוצעה זמן רב מראש, ואף הכרטיסים החדשים רכשו באמצעות הנתבעת – נראה שיהא זה ראוי וצודק שהנתבעת תבוא לקראת התובעים מעט יותר מעבר לוויתור הנתבעת על העמלה שלה ומכירת הכרטיסים החדשים במחיר עלות, וזאת לפנים משורת הדין, ומבלי שהדבר יהווה תקדים לגבי מקרים אחרים של נוסעים שביצעו הזמנות לפני נובמבר 2012 ולא רכשו כרטיסים חדשים באמצעות הנתבעת.