קיס נ' גאנם ואח'

החלטה

(בקשה מס' 15)

בפני מונחת בקשתו של המבקש להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי, שיבדוק ויקבע את הנכות הפסיכיאטרית שנגרמה למבקש עקב פגיעתו בתאונת הדרכים מיום 13.05.10. המשיבים מתנגדים לבקשה.

תמצית טיעוני המבקש

לטענת ב"כ המבקש, תאונת הדרכים והפגיעות הקשות שנגרמו למבקש בעטייה הותירו אצלו פגיעה נפשית קשה וסיוטים בלילות; מראות התאונה חוזרים אליו, הוא סובל מפחדים, חששות, חוסר ביטחון, נמנע מנסיעה באוטובוס, מסתגר בביתו, מבולבל, סובל מחוסר ריכוז ושוכח דברים. בנוסף נפגע המבקש בכל חלקי גופו ומדובר בפגיעה רב מערכתית.

פגיעתו הנפשית של המבקש התגלתה עוד בבית חולים נהריה עם קבלתו למחלקה האורטופדית; נקבע, כי הוא סובל מבלבול, נמצא בסיכון לפיתוח פצעי לחץ, סיכון לנפילה, סובל מחוסר התמצאות, מאי-שקט פסיכו-מוטורי, בלבול, בעיות ביציבה, חולשה ונמצא ב"ירידה כללית".

מהתיעוד הרפואי אותו צירף ב"כ המבקש עולה, כי המבקש נבדק על ידי פסיכיאטר מספר ימים לאחר התאונה ונמצא, כי הוא לא מדבר לעניין ומגלה מחשבות שווא של רדיפה. כשנתיים לאחר מכן הופנה המבקש לפסיכיאטר עקב נדודי שינה מהם סבל.

עקב התדרדרות במצבו הנפשי של המבקש, הוגש חומר רפואי נוסף המלמד על הרעה במצבו הנפשי.

נוכח כל האמור לעיל סבור ב"כ המבקש, כי יש בתיעוד הרפואי כדי להצביע על ראשית ראיה לנכות פסיכיאטרית.

תמצית טיעוני המשיבים

תאונת הדרכים אירעה בחודש מאי 2010 בעוד שהמבקש החל בקבלת טיפול רפואי כשלוש שנים לאחר מכן.

המבקש "מחפש מכל הבא ליד"; הוא טען לפגיעה פנימית ונוירולוגית אשר נשללו לחלוטין על-ידי המומחים השונים.

בעיות הזיכרון הנטענות על ידי המבקש נשללו זה מכבר על ידי נוירולוג.

מעיון בגיליונותיו הרפואיים – נפשיים של המבקש עולה, כי אין אינדיקציה אמיתית לפגיעה בתחום הנפשי אשר ניתן לשייכה לתאונה; גם אם בעבר היו למבקש חששות מעליה לאוטובוסים עסקינן בחששות שהן נחלת העבר.

המבקש היה אדם חולה מאוד עובר לתאונת הדרכים ונקבעה לו נכות גבוהה מאוד; הוא היה חולה במחלות לב, יתר לחץ דם ועיוורון. ייתכן, כי הרקע לבעיותיו הנפשיות של המבקש הוא מצבו הבריאותי טרם התאונה.

ב"כ המשיבים מבקש לדחות את הבקשה ולחלופין לחייב את המבקש בשכרו של המומחה, נוכח דלות החומר הרפואי המבסס את הבקשה והקשר שלו לתאונת הדרכים.

דיון והכרעה

כידוע בתביעות על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975, הדרך להוכחת קיומה של נכות עקב תאונת דרכים היא באמצעות חוות-דעת של מומחה רפואי אשר ימונה על-ידי בית המשפט. התובע אינו יכול להביא חוות דעת רפואיות או עדויות רפואיות מטעמו להוכחת עניינים שברפואה. אי-מינויו של מומחה רפואי על-ידי בית המשפט יסגור בפני התובע את הדרך להוכחת כל עניין רפואי החשוב לתביעתו (רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 136, 139-138 (1998); לצורך מינוי מומחה, די בהצגת ראשית-ראָיה להוכחת האפשרות של קיום נכוּת בגין התאונה; ההלכה הפסוקה מורה, כי ההכרעה בדבר מינוי מומחים לפי תקנות הפיצויים מסוּרה לשיקולדעתו של בית-המשפט (רע"א 1338/90 גבריאל שיק נ' רונית מטלון, פ"ד מד(2), 216).

על-פי התיעוד הרפואי שהוגש לעיוני עולה, כי ביום 25.05.10 נבדק המבקש על ידי פסיכיאטר ונמצא כי אינו מדבר לעניין ומגלה מחשבות שווא של רדיפה. הוא טופל על ידי תרופות פסיכיאטריות להרגעה; ביום 26.05.10 עקב מצבו הנפשי נבדק המבקש על ידי פסיכיאטר אשר מצא, כי המבקש אינו בר יכולת להביע הסכמה מדעת וזקוק למינוי אפוטרופוס.

עקב תלונותיו על נדודי שינה, סיוטים בלילות ופחדים מנסיעה באוטובוסים הופנה המבקש על ידי רופא המשפחה ביום 29.04.12 לפסיכיאטר. מתרשומת שערכה גב' נועה ויינשטין, במרכז לבריאות הנפש מזרע, בעקבות שיחה שקיימה עם המבקש ביום 31.05.12 עולה, כי סיבת הפניה לבית החולים הנה קשיים בשינה ובעיות גופניות ובריאותיות. המבקש התלונן על ירידה במצב רוחו, מתח, חרדות ופחדים, חוסר שקט וקשיים בריכוז.