קינן(המנוח) ואח' נ' עירית אילת

פסק דין

בפניי ערעור שהגישו המערערים- החייבים, על החלטת כב' רשם ההוצל"פ דניאל הורוביץ מיום 4.7.11, בתיק הוצל"פ 01-56969-08-8, לפיה נדחתה בקשה בטענת "פרעתי", שהגישו המערערים.

בבסיס החלטתו של הרשם לדחות הבקשה, עמדו הנימוקים כדלקמן:

הן למערער 1 ז"ל, והן למערערת 2 חובות למשיבה – הזוכה. המערער 1 נפטר ביום 8.10.08 והמערערת 2 ירשה את עזבונו בכפוף להערה אשר נרשמה קודם לכן לטובת המשיבה על פי סעיף 11א לפקודת המסים (גביה) ביום 2.8.05. אינני רואה אפוא כל מניעה על פי דין כי העירייה הזוכה. תממש את זכותה אשר נרשמה כדין על הנכס עוד בחיי המערער 1.

אינני מקבל את טענת המערערת 1 בדבר העדר חבות וכי החבות חלה על המחזיק אשר לטענתה הינו הבנק הבינלאומי ו/או כונס הנכסים עו"ד ישי בית און. בלי להידרש לנושא הסמכות העניינית לדון בטענה , טענת המערערת נטענה באופן סתמי וכוללני, בלי שנמסרו או פורטו על ידה המועדים אשר לטענתה החזיקו הבנק או כונס הנכסים בנכס בפועל. גלוי וידוע כי עצם מינויו של בעל תפקיד ככונס נכסים איננו הופך אותו לחייב בתשלום מסי העירייה אלא עליו להיות המחזיק בפועל של הנכס בכדי שיהיה מחויב במיסים. כאמור, פרטים ומועדים על החזקת הנכס בפועל על ידי הבנק/כונס הנכסים אינם מצוינים כלל בבקשת המערערת.

ער אני לטענות אשר יש למערערת כלפי הבנק הבינלאומי וכלפי עו"ד בית און, אולם למשיבה – היא הזוכה כאן, אין נגיעה לטענות אלה ועל כן אין באפשרותה של המערערת לקבל סעדים ותרופות מאת רשם ההוצל"פ כי אם מבית המשפט המוסמך.

בהתאם להחלטתי מיום 20.9.11, הוגשו עיקרי טיעון וסיכון טענות בכתב מטעם המשיבה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, לא מצאתי כי נפל פגם כלשהוא בהחלטת הרשם באופן המצדיק התערבותי, ולפיכך דינו של הערעור להידחות.

במסגרת הערעור שבפניי, שבים המערערים ומעלים בדיוק את אותן הטענות אשר הועלו על ידם במסגרת בקשתם בפני הרשם ולפיהן החוב נשוא תיק ההוצל"פ בו המשיבה הינו הזוכה הינו של הבנק הבינלאומי וכן של כונס הנכסים אשר מונה מטעמו (להלן: "הבנק והכונס"), למימוש נכסי המערערים, וזאת במסגרת תיק הוצל""פ אחר.

כפי שקבע הרשם הנכבד במסגרת החלטתו, אין לטענות אלה אשר מועלות על ידי המערערים כנגד הבנק והכונס כל נגיעה למשיבה. כפי שציין הרשם הנכבד בהחלטתו, על המערערים להפנות טענותיהם כנגד הבנק והכונס בתובענה מתאימה לבית המשפט המוסמך.

עוד אוסיף לציין כי טענות המערערים נוגעות לאירועים אשר קדמו לרישום השעבוד לטובת המשיבה (אשר נרשם ביום 2.8.05), ולפיכך ממילא אין בסמכותו של הרשם הנכבד לדון בטענות אלה אותן יש להפנות לבית המשפט המוסמך. (יוזכר כי במסגרת טענת "פרעתי", בהליך מימוש משכנתא מצטמצם תפקידו של רשם ההוצל"פ לשאלות הנוגעות לאופן המימוש ובירור טענת פירעון לאחר מועד רישום המשכנתא. חייב המבקש להעלות טענות אחרות כנגד המשכנתא מופנה להליך נפרד ועצמאי; ראה בעניין זה בספרו של ד' בר אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות", כרך א', מהדורה שביעית בעמ' 283-285).

למעלה מן הצורך, אציין בשולי הדברים כי אף צדק הרשם הנכבד בקובעו כי בקשתם המערערים הינה כוללנית וסתמית. כך למשל הבקשה כלל אינה מפרטת את המועדים בהם החזיקו הבנק והכונס בנכס.

אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל, הנני מצטרף לנימוקי הרשם הנכבד בהחלטתו ומורה על דחיית הערעור.

המערערים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ₪.

הנני מורה בזאת למזכירות בית המשפט להעביר לידי ב"כ המשיבה סך של 3,000 ₪, וזאת מתוך הפיקדון בסך 5,000 ₪ אשר הופקד בקופת בית המשפט על ידי המערערים בהתאם להחלטתי מיום 18.8.11. יתרת הפיקדון בסך 2,000 ₪ תוחזר לידי ב"כ המערערים.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ב, 04 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: