קינג לפיתוח דימונה בע"מ נ' מ. היכלי זינו 2003 בע"מ ואח'

פסק דין

1.המבקשת פנתה לבית משפט זה בבקשה דחופה למתן צו מניעה זמני והטלת עיקול זמני , לצד הליכי בוררות המתנהלים בין הצדדים, בפני כב' הבורר עורך הדין שמעון בוסקילה, והכל מכוח סמכותו של בית משפט זה ליתן סעדים כאמור לפי סעיף 16(5) לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968.

2.ביום 19.02.13, ניתן צו עיקול זמני על שורה של נכסים כמפורט בבקשה, במעמד צד אחד. המשיבים עתרו לביטול העיקולים ובדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים ביום 18.03.13, גובשה הסכמה בין הצדדים לפיה חרף העיקולים יומצאו ערבויות מתאימות מצד המשיבים. הערבויות לא הומצאו ועל כן נדרשת אנוכי להכריע בבקשה גופה.

3.יצוין, כי עוד קודם להליכי הבוררות התבררה המחלוקת במסגרת בית המשפט השלום בבאר-שבע (ת"א 29921-02-12) ובקשת המבקשת להטיל עיקולים על נכסי המשיבים התבררה בפני כב' הרשם, מר יניב בוקר, אשר בהחלטה מיום 27.03.12 קבע כי הבקשה להטלת עיקולים זמניים נדחית מאחר ולא עלה בידי המבקשת להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה ולהוכיח את דבר קיומה של תשתית ראייתית מהימנה לקיומו של חשש סביר שאי מתן הצווים, יכביד על ביצועו של פסק הדין.

4.המבקשת, בבקשתה הנדונה, טענה לשינוי נסיבות המצדיקות, לטענתה, השתת עיקולים כעת לרבות צו מניעה האוסר על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה בשורה של נכסים כמפורט בבקשה. לטענתה, הבקשה מבוססת על התפתחויות שהיו בעת האחרונה, לפיהן, ביום 03.02.13, נעצר המשיב 2, מר מיכאל זינו, בידי משטרת ישראל, בשיתוף חוקרי רשויות המיסים ומעצרו הוארך עד ליום 04.02.13. טוענת המבקשת כי המשיב 2 נעצר בחשד למעורבות בעבירות של שימוש בחשבוניות פיקטיביות ו/או בחשד לקשירת קשר לביצוע פשע ו/או בחשד לעבירות על חוק מס ערך מוסף בהיקף של מיליוני שקלים וכי מעצרו של המשיב 2 קשור בפרשת הונאת מס. עוד נטען כי ביום 06.02.13, נערך חיפוש בידי משטרת ישראל וחוקרי רשויות המס במושכר נשוא המחלוקת שבין הצדדים והחוקרים שהגיעו למשרדו של המשיב 2 באולמות האירועים בדימונה, אספו שם מסמכים שונים.

על בסיס הנטען כאמור, טענה המבקשת כי יש בכך כדי להוכיח קיומו של חשש סביר שאי מתן הצווים, יכביד על ביצועו של פסק הדין.

5.הצדדים וויתרו על חקירת המצהירים והסכימו לסכם עיקרי הדברים על הכתב כשהם ממקדים הדיון בבקשה להטלת עיקולים בלבד. המבקשת זנחה בקשתה להוצאת צו מניעה זמני ועל כן לא אינני נדרשת לכך. עוד אציין כי כל הרחבת חזית שנעשתה בסיכומים, לא תזכה להתייחסות.

6.אל מול טענות המבקשת באה תשובת המשיבים ובפרט תשובתו של המשיב 2, אשר טען שהחקירה שבגינה נעצר נוגעת למעורבותו בעסק שהקים עם אדם אחר, חברה לממכר דלקים וניהול תחנת דלק. לטענת המשיב 2 עוד קודם החלה החברה בפעילות, מכר את חלקו בחברה לאדם אחר וחדל להיות פעיל או שותף באותה חברה. לטענתו, חקירת הרשויות התמקדה באותה חברה בלבד ובחשד הרשויות כי על אף שמכר את חלקו בחברה, נשאר מעורב בחברה ובפעילותה או בעבירות המיוחסות לאותה חברה. לטענתו, חשדות אלו הוסרו מסדר היום ועד היום לא ננקטה נגדו כל פעולת חקירה נוספת ובפועל כתב אישום שהוגש בגין אותה פרשה, הוגש כנגד בעל המניות האחר באותה חברה ולא כנגדו.

בסיכומו של דבר טען, כי אין בנסיבות הנדונות כדי להוות נסיבה מוצדקת לשנות מהחלטת כב' הרשם בוקר ולהיעתר לבקשה להטלת עיקולים, כפי שטענה המבקשת.

7.לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים, דין הבקשה להטלת עיקולים להידחות.

אין בנסיבות החקירה שבוצעה למשיב 2, כמפורט לעיל, כדי להניח תשתית ראייתית בדבר חשש ממשי להברחת נכסים ואין בכך כדי להוות נסיבה מוצדקת לסטות מהחלטת כב' הרשם, כמפורט לעיל, אשר דחה את הבקשה להטלת עיקולים. המבקשת לא הצביעה על ראיות חדשות המעידות על חשש להברחת נכסים או הכבדה במימוש פסק הדין שינתן.

אשר על כן, הבקשה להטלת עיקולים נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 10,000 ₪.

ניתן היום, י"ח סיון תשע"ג, 27 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: