קיים נ' לאטאי

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטתו מיום 31.12.09 של כב' הרשם מר אבי כהן שדחה את בקשתו של המערער להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר וכתוצאה מכך נדחתה גם ההתנגדות עצמה.

ב"כ הצדדים הגישו עיקרי טיעון וסיכום טענותיהם, בצירוף נספחים שונים.

2.יש ממש בטענותיו של ב"כ המשיב לפיה דינו של הערעור להימחק על הסף מחוסר סמכות, שכן מדובר בדחיית התנגדות לביצוע שטר, אגב דחיית הבקשה להארכת המועד.

כבר נפסק כי החלטה לדחות התנגדות לביצוע שטר הינה בבחינת פסק דין, ראה ע"א 835/75 פ"מ (2) 604 וכן החלטתי בתיק בש"א 217252/09 רויטל חדד נ. טורקיז ספורט בע"מ שפורסם באתר נבו וכן בספרו של א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה תשיעית בעמ' 604 והאסמכתאות שם.

ההוראות הכלליות בדבר ערעורים על החלטות הרשם מצויות בסעיפים 95 ו- 96 לחוק בתי המשפט, ולפיהן פסק דין והחלטה אחרת של רשם – הם בפסק דין או כהחלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא מכהן כרשם – והכל בכפוף לסעיף 96 לחוק.

על כן, ובהתאם להוראת סעיף 52 (א) לחוק בתי המשפט, ערעור על החלטת הרשם הדוחה התנגדות לביצוע שטר, ניתן להגיש בזכות לבית המשפט המחוזי – הוא בעל הסמכות העניינית.

3.למרות האמור לעיל בחנתי את הערעור לגופו ולא מצאתי בו ממש, הן שלא הוצג "טעם מיוחד" להארכת המועד והן שלא הוצגה הגנה שהיה בה כדי להוות שיקול מצטבר לשיקולים נוספים להארכת המועד.

כמוכן לא מצאתי שיש להתערב בקביעתו של הרשם הנכבד לעניין המסירה של האזהרה למבקש. הקביעות הינן עובדתיות ע"י הרשם ששמע את העדים והתרשם מהם, ואין לערכאת הערעור להתערב בקביעות ובממצאים כגון אלו.

4.קביעותיו של הרשם הנכבד מבוססת על התצהירים והחומר שעמד בפניו ואכן נמנע המערער מלציין מתי נודע לו על קיומו של תיק ההוצל"פ. מעיקול שבוצע בחשבונו ניתן להניח כי ידע על ההליך במרס 2008, אם לא במועד המסירה, ינואר 2008 ואת הבקשה הראשונה להארכת מועד בצירוף התנגדות הגיש רק בחודש יוני 2008.

ידיעה על הליך משפטי שקולה להמצאה על פי כללי הפרוצדורה ומשהגיש המערער בקשה להארכת מועד חזקה עליו כי הינו מודע שאיחר את המועד.

5.מחומר הראיות עולה, כפי שנקבע בהחלטתו של הרשם הנכבד, כי המערער לא פרע את מלוא החוב למשיב אף לא את כל הריבית, ואת הקרן וודאי שלא פרע. בעדותו אישר כי לא שילם בגין הקרן.

המערער אף לא נתן נימוק כלשהו ובוודאי שלא נימוק של ממש מדוע יש להאריך לו המועד את כל יהבו השליך המערער על טענותיו בעניין המסירה של האזהרה, ומשנקבע כי בוצעה מסירה נותר המערער ללא כל טענה וללא כל נימוק בגינו יש לשקול להאריך לו המועד להגשת ההתנגדות.

אין כל ממש בנסיונותיו של ב"כ המערער לתקוף את החלטתו של הרשם הנכבד, ההחלטה המבוססת על עובדות וממצאים שכן יש ממש לקביעות ולא שוכנעתי שיש מקום להתערב ולשנותן.

6.הערעור נדחה בזאת.

המערער ישלם למשיב את הוצאות הערעור בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

כל החלטה שנתנה על ידי לעיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ, אם נתנה, מבוטלת בזאת והמשיב זכאי להמשיך בהליכי הגבייה בתיק ההוצל"פ.

ניתן היום, ז' ניסן תש"ע, 22 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: