קיום צוואות, התנגדות ובקשה לצו ירושה - היפוך הנטל הראייתי

עיינו של פסק הדין הוא הכרעה בתובענות המבקשות קיום צוואות מנוחה, התנגדות לה ובקשה לצו ירושתה של המנוחה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.המנוחה נ.ש שנשאה ת"ז .... הלכה לבית עולמה ביום 4.2.2011, כשהיא אלמנה. במותה השאירה אחריה המנוחה צוואה בעדים מיום 3.5.2010, ובה ציוותה רכושה לבתה – היא התובעת.

2.בתה של המנוחה של גב' ט.ב הגישה התנגדות לבקשה לקיום צוואת המנוחה, במסגרת ת"ע 1935-07-12.

3.טעמי התנגדותה של גב' ט.ב (לעיל ולהלן: "הנתבעת"), היו כי המנוחה לא ידעה להבחין בטיבה של צוואה, וכי בעת החתימה על הצוואה לא היתה המנוחה צלולה בדעתה. עוד טענה הנתבעת, כי נפלו פגמים בצוואה באשר לחתימת המנוחה, וכי התובעת נטלה חלק בעריכת הצוואה.

4.מכל הטעמים המפורטים לעיל, טענה הנתבעת כי יש לבטל את צוואת המנוחה.

5.בשל כך, הגישה הנתבעת מצידה גם בקשה לצו ירושת המנוחה (ת"ע 1941-07-12).

6.התובעת בתגובתה כפרה בטענות הנתבעת בהתנגדותה.

7.לטענתה של התובעת, בעלה המנוח של המנוחה הלך לעולמו בשנת 2000 ומאז סייעה התובעת בכל לאמה, וטיפלה בה באהבה ובמסירות אין קץ, בעוד הנתבעת לא באה לבקרה כמעט, וכך גם ילדיו של אחיהן המנוח של התובעת והנתבעת. לטענתה, המנוחה היתה צלולה עד יומה האחרון, היא אמנם סבלה ממחלות שונות, אך כאמור היתה צלולה.