קיבוץ שפיים אגודה שיתופית נ' אברהם ואח'

החלטה

לפניי בקשה מטעם המבקשים - הנתבעים להוצאת מסמכים מתיק מבית המשפט, כפי שצורפו לסיכומים המשלימים של המשיב- התובע.

הרקע לבקשה נעוץ בהחלטות בית המשפט מהימים 15.4.10 ו- 17.5.10 לפיהן על המינהל להבהיר בגדר צו פורמאלי מהו מספר הזיהוי הנכון של המשיב לפי רישומיו. הכל, בהקשר לטעות סופר נטענת שנפלה במספר הזיהוי של המשיב בחוזה חכירה שנחתם בינו לבין המינהל.

המבקשים טוענים כי יש להוציא מתיק בית המשפט 4 מסמכים. הראשון, תגובתו השנייה של המינהל לצו הפורמאלי מיום 8.6.10, מהסיבה שזו ניתנה לאחר "דיאלוג" בכתובים בין המשיב למינהל באופן המנוגד להחלטות בית משפט; השני, הודעת המשיב לגבי תגובה זו של המינהל; השלישי, בקשה לצירוף ראיה והתצהיר שצורף אליה מיום 24.2.10 והרביעי, הודעה ביחס לבקשה לצירוף ראיה והתצהיר הנחזה שצורף אליה מיום 13.4.10.

עוד טוענים המבקשים כי המשיב חרג באורך סיכומיו בניגוד להחלטה מיום 8.6.10.

המשיב מתנגד לבקשה ועותר לחיוב המבקשים בהוצאות. בקליפת אגוז נטען כי תגובת המינהל לצו הפורמאלי מיום 8.6.10 מהווה מסמך השומט את טענת ההגנה האחרונה שנותרה למבקשים. לגישתו, אין מקום להותיר תגובה אחת מטעם המינהל ללא השנייה, גם משום ששתי ההודעות ניתנו מטעם המינהל בהתאם לאותו צו פורמאלי.

המשיב מוסיף כי המבקשים חדלו בהקשר להחלטת בית המשפט מיום 8.6.10 במסגרתה ניתנה להם אפשרות להגיב לעניין זה בתוך 3 ימים ומשלא עשו כן, הם מנועים מלהעלות טענות כנגד מסמכים אלו.

כמו כן, סובר המשיב כי אין ממש בטענת המבקשים לעניין הבקשה לצרוף ראיה, המהווה חלק מכתבי הטענות בתיק. כך גם נוכח שהתקיים דיון בעניין שהסתיים כפי המלצת בית משפט, כשגם לעניין זה ויתרו המבקשים על זכותם לטיעון או חקירה והסתפקו בהגשת השלמת סיכומיהם.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש לדחות את עיקר הבקשה.

באשר לתגובת המינהל מיום 8.6.2010 והודעת המשיב לגביה, נחזה כי נפלה טעות שתוקנה על ידי המינהל וסברתי כי בגדר העדפת הירידה לחקר האמת, ניתן להתייחס למכתב המתוקן מהמינהל ככזה התואם את הצו הפורמאלי שנחתם.

עם זאת, מכיוון שבערכאה דיונית עסקינן, לפנים משורת הדין והדיון- ככל שיבקש ב"כ המבקשים לחקור את נציג המינהל לעניין זה, יודיע על כך בתוך יומיים ואעתר לבקשתו. ברור כי ככל שיסתבר כי המדובר בבקשה שאינה במקומה, תמצא תרופת המשיב, המינהל והציבור בפסיקת הוצאות הולמת.

ביחס לבקשה לצירוף ראיה והתצהיר שצורף לה מיום 24.2.10, אין פסול מובנה בצירופה נוכח שמדובר במסמך הקיים בתיק. בשים לב להחלטות קודמות לעניין הצו הפורמאלי וההתמקדות בתוצאותיו, ממילא אין חשיבות לתצהיר שצורף לבקשה ולא תהא התייחסות אליו.

לשון דומה מופנית כלפי שני המסמכים הנוספים נשוא הבקשה.

באשר לטענה לגבי אורך כתיבת הסיכומים מצד המשיב, ניתנת למבקשים זכות להשלים סיכומיהם לאותו היקף בתוך יומיים והחריגה מהיקף הסיכומים מטעם המשיב תובא בחשבון בפסיקת ההוצאות בתיק ובמסגרת פסק הדין.

ת.פ. ביום 15.9.10. המזכירות תוודא טלפונית כי ב"כ המבקשים מקבל החלטה זו עוד היום.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"א, 13 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: