קיבוץ חולתה וחברת כים ניר יפצו קיבוץ שכן בגין נזק שגרם ריסוס אווירי להדברת עשבי בר

            מבוא

1.         בפניי תביעה לנזקי רכוש שנגרמו לתובעת, כך לטענתה, עקב ריסוס אווירי להדברת עשבי בר, אשר בוצע על ידי הנתבעת 2, עבור הנתבעת 1.

2.         התובעת והנתבעת 1, הינן אגודות שיתופיות המאוגדות כקיבוצים, המצויים בשכנות זה לזה באזור הגליל העליון.

3.         הנתבעת 2, הינה חברת כים ניר בע"מ, חברה המתמחה בביצוע ריסוסים אוויריים להדברות שונות.

4.         הנתבעת 3, הינה המבטחת של הנתבעת 1.

5.         להלן ולשם הנוחות יכונו הצדדים גם כך; התובעת - "יראון", הנתבעת 1 - "חולתה", הנתבעת 2 - "כים-ניר", הנתבעת 3 - "המבטחת", הנתבעות 1 ו-3 יחדיו יכונו " הנתבעות".

6.         בישיבת קדם המשפט יום 27.11.05 מונה על ידי, מר גידי גלבוע כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה"), אשר התייחס הן לשאלת הגורם לנזק והן לשאלת גובה הנזק.

7.         כתוצאה מחוות דעתו של המומחה, ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה ובקשתה נענתה. בעקבות כך, הוגש על ידי הנתבעות כתב הגנה מתוקן, ואילו כים ניר, הסתפקה בכתב ההגנה שהוגש.

8.         סברתי ועדיין סבור אני, לאור מה שיפורט להלן, כי דין תיק זה היה להסתיים בהליך גישור/פישור, או בכל דרך אחרת שלא בדרך של מתן פסק דין, במיוחד מקום שבו מדובר כאמור לעיל בשני קיבוצים שכנים, אשר בוודאי עוד נכונו להם יחסי שכנות ארוכת שנים.

            עם זאת למרבה צערי, הנתבעות התנגדו, לאורך כל הדרך, לכל נסיון של פשרה וטענו, כי אין להטיל עליהן חבות כלשהי.

9.         אקדים המאוחר ואציין, כי לאחר ששמעתי את המומחה אשר זימונו נתבקש על ידי הנתבעות, ולאחר ששמעתי את עדי התובעת, הצעתי לצדדים, כי גובה הנזק יועמד על סך 60,000 ש"ח והחלוקה בין הקיבוצים, תוכרע על דרך הפשרה, או מחצה כמחצה, או על סמך טיעונים, ופסק דין מנומק ללא צורך בהשמעת העדים הנוספים.

            לצערי, הצעתי התקבלה רק בחלקה, תוך שעו"ד סלאמה, ב"כ הנתבעות, הצהיר לפרוטוקול כך: " אני מסכים להצעת בית המשפט לפיו (כך במקור וצ"ל "לפיה" - א.ק.) הנזק יועמד על סך 60,000 ש"ח ואולם, נבקש שישמעו עדים באשר לחלוקת הנזק שבין הנתבעים כולל האפשרות, כי התביעה כנגד מי מהנתבעים תדחה".

10.        אקדים עוד ואומר, כי משמעות הצהרה זו, הינה שאין אפשרות, כי התביעה כולה תדחה כך שאף לא אחד מהנתבעים יחוב בנזק, שאם כך הוא, עלולה התובעת לצאת וידיה על ראשה, ובוודאי שלא לכך, כוונה הסכמתה.

            משכך, מנועות היו הנתבעות לטעון, כי התובעת עצמה אחראית לנזקיה וכל שהיה עליהן לטעון הוא, כי בחלוקת הנזק בינן לבין כים ניר, יש להטיל את מלוא הנזק על כים ניר.

            למותר לציין, כי בסיכומיו בעל-פה, טען ב"כ הנתבעות, גם לאחריותה של התובעת לנזק, או לפטור מלא של כל הנתבעות, ולעניין זה אדרש בהמשך.

            רקע עובדתי וטענות הצדדים

11.        ביום 7.4.03 ביצעה כים ניר ריסוס אווירי בשדות חולתה להדברת עשבי בר.

            אעיר כבר עתה לעניין זה, כי בכתב ההגנה המתוקן מטעמן, הכחישו הנתבעות, כי כים ניר ביצע ריסוס כאמור, במועד ובמקום כאמור לעיל, ואולם בתצהיר העדות מטעמן הודה מפורשות מר רמי לברון, המשמש כמנהל גידולי השדה אצלה, כי אכן ביום 7.4.03 בוצע ריסוס על ידי כים ניר לצורך השמדת עשבי בר!

            לא נותר אלא להצטער על כך, שהנתבעות בחרו בכתב הגנתן המתוקן, לכפור באופן לאקוני וסתמי בטענות התובעת שלא היו שנויות במחלוקת.