קיבוץ גת נ' משרד הפנים ואח'

החלטה

העותר הגיש עתירה מנהלית כנגד "החלטת והמלצת" המשיבים מיום 18/7/10 להקצות לעותר עובד זר אחד בלבד.

המדינה מבקשת להעביר את הדיון לביהמ"ש המחוזי בירושליים, בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים – כיון שהסמכות המקומית נתונה לו בשים לב למקום מתן ההחלטה, בירושלים, ע"י "הממונהעל יחידת ההיתרים" במטה משרד הפנים בירושלים.

העותר מתנגד לכך וטוען כי המחליט"האמיתי" הוא מי שהמדינה מגדירה אותו כגורם מייעץ וממליץ בלבד, והוא (או היא, כפי שבמקרה זה) גורם מקצועי במשרד החקלאות שמקום מושבו והחלטותיו בבית דגן שבמחוז המרכז. עוד מוסיף העותר וטוען, כי עתירתו מופנית גם כנגד החלטה לתפוס ולהעביר 9 מעובדיו הזרים של העותר למעסיקים אחרים, החלטה אשר התקבלה ע"י גורם אחר במשרד הפנים, ברמלה, וכי גם מטעם זה קמה סמכותו המקומית של בימ"ש זה.

העותר אף ביקש כי דווקא הח"מ ידון בענין על שום שדנתי בעתירה קודמת של העותר (עתירה שנמחקה בהסכמה לנוכח הבנות אליהן הגיעו הצדדים), וכי יש קשר בין העתירות – והשופט התורן קבע זאת בפני לדיון.

אין צורך להמתין לדיון בעל-פה, משום שהצדדים טענו את טענותיהם בכתב, וניתן להחליט בענין כעת.

הדין לענין הסמכות המקומית עם המדינה.

ההחלטה הנתקפת ניתנה בירושלים – ולכן נתונה הסמכות המקומית לביהמ"ש בירושלים כמצוות ת. 2 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000.

ההחלטה לענין זה היא ההחלטה שניתנה בפועל, כפי שניתנה וע"י מי שניתנה לפי האמור בה, קרי הממונה במשרד הפנים בירושלים. לו גם מסורה הסמכות להחליט בדבר לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991. וראה: עת"מ 38228-07-10 קשקוש נ' משרד הפנים ואח' (ניתן ביום 11/8/10).טענות העותר כי הממונה במשרד הפנים פועל "כחותמת גומי" ומאמץ באופן אוטומטי וללא הפעלת שק"ד את המלצות הגורם המייעץ במשרד החקלאות – אלו טענות במישור המהותי של תקיפת ההחלטה לפי המשפט המינהלי, אך אין אלו טענות שמחזיקות מים במישור זיהוי הגורם נותן ההחלטה לצורך קביעת הסמכות המקומית. כאן המבחן צריך להיות טכני ועל פי חזות הדברים – כדי למנוע התדיינות מיותרת בשאלות הדיוניות של הכניסה לטרקלין.

הדברים גם הועלו בפני ב"כ העותר בעתירה הקודמת, ואין בעתירתו החדשה כמו גם בתשובתו לענין הסילוק על הסף כל תשובה של ממש לענין זה.

כך אין גם ממש בטענה שהעתירה תוקפת החלטה לתפוס 9 עובדים שעבדו אצל העותר ולהעבירם למעסיקים אחרים – אין כל עתירה לסעד בענין זה, והדברים עלו רק בגדר הבקשה לצו ביניים, וליתר דיוק בגדר תגובה בענין זה – כאשר שאלת הסמכות, הן עניינית והן מקומית, נקבעת אך ורק לפי הסעדים שבעתירה עצמה.

לאור כל המור לעיל, ובהיות הסמכות המקומית נתונה לביהמ"ש לעניינים מינהליים בירושלים – הרי מכח סעיף 79 לחוק בתי המשפט אני מורה על העברת הדיון בעתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים.

העותר ישלם למדינה את הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ ומע"מ לידי פמתא תוך 30 יום מהיום וללא קשר לתוצאות העתירה

ניתן היום, כ' אלול תש"ע, 30 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי ....... התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: