קורנפלד נ' עיריית עכו

פסק דין

1.לפנינו תביעה לסעד הצהרתי בדבר זכאות התובעת לפנסיה תקציבית בגין תקופת עבודתה בנתבעת (להלן – העירייה).

ואלו העובדות שאינן במחלוקת:

2.התובעת ילידת 1950.

3.התובעת עבדה כלבורנטית בהיקף של 50% משרה בבית הספר אמי"ת –קנדי מחודש 12/1990 ועד ליום 1/7/2001, כעובדת העירייה לכל דבר ועניין.

4.עבודת התובעת בעירייה הסתיימה עקב סגירת מגמת הכימיה בבית הספר ולאחר שניסיונות העירייה לשבץ את התובעת בתפקידים אחרים, לא צלחו.

5.בתקופת העבודה בעירייה, התובעת הייתה מבוטחת בפנסיה תקציבית.

6.עם סיום עבודתה בעירייה, התובעת קיבלה את תנאי הפרישה הבאים:

א.פיצויי פיטורין בשיעור של 160%.

ב.פדיון של 3 חודשי הודעה מוקדמת.

ג.פדיון של 3 חודשי הסתגלות.

ד.פדיון ימי חופשה (בניכוי מחצית מהמכסה שנוצלה על ידה)

ה.שחרור כל הכספים שנצברו לזכותה בקופות השונות.

7.לאחר סיום עבודתה בעירייה, התובעת לא עבדה במקומות עבודה אחרים.

8.בסמוך להגיעה לגיל הפרישה (גיל 62) , התובעת פנתה לעירייה בבקשה למימוש הסכם רציפות הזכויות לפנסיה, כך שזכויות הפנסיה שצברה בתקופת עבודתה בעירייה יועברו לקרן הפנסיה מקפת.

9.ביום 21/11/2011 נמסרה לתובעת תשובתו של מר קובי שמעוני, סמנכ"ל העירייה וכדלקמן:

"בהמשך לבקשתך,

מימוש הסכם רציפות זכויות, ערכתי בדיקה מול אגף השכר ונמצא כי,

1.תקופת עבודתך בעיריית עכו הייתה: 7/2001 – 12/1990.

2.בתלוש השכר האחרון (7/2001), קיבלת פיצויים מוגדלים (160%).