קורין נ' זנו

פסק דין

בפניי תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר נגרמו לו כטענתו כפועל יוצא מצמצום שעות עבודתו כשומר בבניין המגורים של הנתבע, מעבר לעבודה בשעות הלילה ואירוע בו קילל אותו הנתבע וצעק עליו.

לטענת התובע הוא שימש במשך כ-7 שנים כשומר בבניין המגורים של הנתבע וזכה למסכת של הצקות מצידו של הנתבע. באחד הארועים בחודש ספטמבר 2009 לטענתו אף קילל אותו הנתבע וירק לכיוונו. לטענת התובע כפועל יוצא של תלונות שווא של הנתבע כנגדו לחברת האחזקה בה עבד, צומצם היקף המשרה של התובע והוא הועבר לעבודה בשעות הלילה. לטענת התובע לאחר כ-6 חודשים לא יכל להמשיך לעבודה בשעות הלילה ומשכך התפטר מתפקידו. לטענת התובע הנזק שאירע לו עומד על 31,200 ₪ אותם הוא תובע מאת הנתבע.

לטענת הנתבע לא זו בלבד שלא עשה דבר מעולם לתובע אלא שכנגד התובע היו תלונות חוזרות ונשנות מצד דיירים אשר הלינו על התנהגותו של התובע. כפועל יוצא מכך ,מתוך רחמים בלבד, על מנת לצמצם את המגע של הנתבע עם דיירים אחרים הוחלט בהסכמה עם החברה בה עבד להעביר את התובע לעבודה בשעות הלילה. הנתבע מכחיש כל נזק וכן אחריות לנזק האמור.

בדיון בפניי העידו התובע והנתבע איש איש לגרסתו לאחר ששמעתי את העדויות ושקלתי את הראיות בתיק הנני מוצאת כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי:

א. אומנם עסקינן בתביעות קטנות בהן מגמיש בימ"ש את נטל ההוכחה ואולם גם בביהמ"ש זה חל הכלל הבסיסי ובהתאם לו "המוציא מחברו עליו הראיה". התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח בראיה ואפילו לא בראשית ראיה את טענותיו כולן או חלקן. כך לעניין אותו ארוע בו קילל הנתבע את התובע כביכול, הרי שהתובע לא הביא כל עדות תומכת בטענה זו ויתרה מכך, התובע עצמו לא ידע לומר אילו קללות קילל אותו הנתבע ואף העיד כי לא שמע אותן.

זאת ועוד התובע צירף אומנם תלונה למשטרה ואולם תלונה זו מאוחרת ב-6 חודשים לאירוע הנטען ואף היא הוגשה רק לאחר שהתובע התפטר מעבודתו ביוזמתו.

לא זו אף זו הנני סבורה כי התובע במומו הוא פוסל באשר הנתבע הציג לביהמ"ש פרוטוקול מישיבת הדיירים אשר נערכה אף בנוכחות נציג החברה בה עבד התובע ממנו עולה כי אומנם התלונות נגד התובע היו חוזרות ונשנות וכי התובע הוא זה אשר חוטא בלשונו כלפי אחרים.

למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח נזק כלשהוא אשר ארע לו כפועל יוצא מהתנהגות הנתבע – התובע לא תמך טענתו בדבר עלייה בלחץ דם כפועל יוצא מעבודתו בלילה בראייה כלשהי, התובע אף לא הוכיח את אשמתו של הנתבע בכך שהועבר לעבודה בלילה ע"י מעסיקו וככל שיש בפיו טענה בנושא לא הנתבע הוא הכתובת כי אם החברה בו הוא הועסק.

אשר על כן הנני דוחה את התביעה. לפנים משורת הדין לא מצאתי ליתן צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"א, 28/11/2010 במעמד הנוכחים.

לימור ביבי-ממן, שופטת

הקלידה: גלי רובין.

הוקלד על ידי: משה בואזיזה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: