קורח ואח' נ' שרעבי

פסק דין

התביעה שבפני הוגשה ע"י מר יאיר קורח, בתפקידו כאפוטרופוס של אימו – גברת שרה קורח, ביום 10.5.09. להלן – התובע.

התביעה שבפני היא תביעה להשבת הלוואה על סך קרן של 10,000 ₪ שניתנה בשנת 2003. בסעיף 3 לכתב התביעה נאמר, שההלוואה התבקשה ביולי 2003. סעיף 7 לכתב התביעה מתייחס ליוני 2003, ועל פי נספחי כתב התביעה, השיק ניתן לנתבע במרץ 2003.

לטענת התובע, אימו הלוותה לנתבע סך של 10,000 ₪ שלא הוחזרו עד היום. כדי להצדיק את השיהוי הרב בהגשת התביעה טען התובע, שהעניין נדחה לקרן זווית ורק לאחר שמונה לאפוטרופוס, שב ועיין במסמכים הבנקאיים של אימו ומצא את מסמכי הבנק, המאשרים את מתן ההלוואה לנתבע.

לטענת הנתבע, השיב לתובע את ההלוואה עוד ביום 11.6.03 ומדובר למעשה בהלוואה שנתן התובע לנתבע, ולא בהלוואה שנתנה על ידי אימו של התובע. לטענתו, התובע השתמש בחשבונות בנק על שם אימו בשל טעמים השמורים עימו. הנתבע הוסיף וטען, שהתובע חייב לו סכומים נוספים בגין הלוואה שקיבל ובגין תשלום על ציוד מחשבים המצוי בחזקתו של התובע.

התובע העיד בפני היום ופרש את גרסתו ואת טענותיו וכך גם הנתבע. מדובר בגרסאות סותרות ומטבע הדברים ועל פי הדין, לא ניתן לפסוק על פי הם ללא סיוע.

התובע הזמין לעדות את מר שבתאי אמנון ואילו הנתבע הזמין לעדות את מר יאיר צבי.

עדותו של מר שבתאי אמנון, הייתה בלתי רלוונטית לחלוטין למחלוקת בתיק זה והתברר, שיש לעד זה באופן אישי סכסוכים משפטיים עם הנתבע בתיקים אחרים. על רקע עובדות אלה, עצם הזמנת העד, פוגעת במהימנות התובע עצמו.

מאידך, עדותו של מר יאיר צבי הייתה עדות מהימנה ועניינית. לעד זה אין כל אינטרס במחלוקת, מדובר בשיפוצניק המוכר לשני הצדדים ועדותו מהווה חיזוק וסיוע לגרסת הנתבע.

העובדה שביומנו של התובע רשום שהיה בירושלים באותו יום, אינה מהווה ראייה לכך שאכן היה בפועל בירושלים, מה גם שיכול היה לפגוש את הנתבע לפני הנסיעה לירושלים או לאחריה.

גם טענת התובע, שהנתבע הוא רואה חשבון ושכל מהלכיו הכספיים מתועדים, אינה מטה את הכף לטובת גרסתו. ראשית, מדובר בחברים טובים (לשעבר) ולא מן הנמנע, שהנתבע השיב לתובע את ההלוואה ללא אישור בכתב. די בכך שמר יאיר צבי העיד, שראה במו עיניו את הנתבע משיב לתובע את ההלוואה כדי להוות ראייה לכך.

אין לקבל את טענת התובע, שהיה על הנתבע להשיב לאימו את ההלוואה ולא לתובע עצמו. ככל שהנתבע שילם את הכספים לתובע, היה על התובע להחזירם לאימו ולא להשאיר את הכספים בכיסו.

לאור כל האמור שוכנעתי, שהנתבע השיב את ההלוואה לתובע ולאמו, ככל שהיתה מעורבת בעניין באופן אמיתי, ואין לחייב אותו בהשבה נוספת.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר תש"ע, 03/03/2010 במעמד הנוכחים.

רחמים כהן, שופט

הוקלד על ידי: שושנה תייר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: