קוקיא ואח' נ' ימיני ואח'

פסק דין

הנתבעים הם שוכרים מוגנים בחנות אשר בבעלות התובעים.

הנתבעים מחזיקים בחנות למעלה מ-30 שנים ואין טענה כאילו התעוררו בעיות כל שהן בעבר הרחוק או הקרוב.

עובדות

הרקע לתביעה דנן הוא עבודות אשר עשו הנתבעים במושכר.

אין מחלוקת שהנתבעים לא ביקשו אישור ואף לא הודיעו לתובעים על ביצוע העבודות במושכר, וממילא הם גם לא קיבלו אישור לכך.

כמו כן, אין מחלוקת על עצם ביצוע העבודות וגם לא על היקפן.

כך מתארים התובעים את העבודות שנעשו, בסיכומיהם (סעיף 12):

"עבודות הבנייה כללו בין היתר, החלפת האינסטלציה החשמלית והסניטרית במושכר, עקירת רצפת המושכר והחלפתה, עקירת הכיור במושכר והחלפתו, בניית קיר בלוקים בתוך המושכר והריסתו, חשיפת קירות המושכר וחיפויים מחדש".

הנתבעים אכן מודים בביצוע כל הפעולות המפורטות ולהגנתם הם טוענים כי מצב המושכר היה ירוד ביותר, מוזנח ורעוע עד כדי כך שלא ניתן היה לעשות בו שימוש, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעסק המוכר מוצרי מזון.

הנתבעים מתארים את המצב כבלתי נסבל. הם נאלצו לסחוב דליים עם מי ביוב כדי לרוקנם בבור ביוב סמוך (סעיפים 24 ואילך לסיכומים).

התובעים אינם מכחישים כי בנכס לא נעשה כל שיפוץ מאז שהוא הושכר לנתבעים (בשנת 1976).

די בכך כדי לחזק את גירסת הנתבעים על מצב הנכס, שדרש שיפוץ.

מן החומר עוד עולה כי בפועל, איש מטעם התובעים לא נכנס לתוך הנכס ולא בדק את מצבו. לפיכך, התובעים גם אינם יכולים להכחיש את טענת הנתבעים על מצב הנכס.

כך מעידה התובעת 1 (עמוד 4 לפרוטוקול שורה 19):

"ש. לפיכך, את גם לא יכולה להעיד על מצב המושכר במשך ה 35 שנים, עד המועד שבוצעו התיקונים – על מצב המושכר בעבר

ת. נכון.".

בהמשך (עמוד 5 שורה 3):

"ת...אני הייתי במושכר, קיבלתי את הכסף בדלפק. אני מאשרת שלא נכנסתי למחסן ושלא נכנסתי פנימה גם לא לגלריה".

לאור האמור ניתן לקבוע, כממצא עובדתי, כי מצב המושכר היה ירוד ביותר וכי נדרש בו שיפוץ כולל, כזה שעשו הנתבעים. שיפוצים המצריכים הסכמת הבעלים.