קוסמן(סוכצקי) נ' רואש

פסק דין

גב' ריקה רואש (להלן: "הנתבעת") שכרה מאת התובעת הגב' קוסמן (סוכצקי אסתר-חיה) (להלן: "התובעת") דירה בשכירות בלתי מוגנת, ברח' ז'בוטינסקי 16/29 בקריית ים.

חוזה השכירות הראשון נכרת בין הצדדים בשנת 1997 . החוזה נשוא תביעה זו נכרת ביום 1.11.05 לתקופה של 12 חודשים, דהיינו עד ליום 31.10.06. הנתבעת פינתה את הדירה ביום 31.1.2007 מועד בו מסרה את המפתחות לעו"ד סרור, בהסכמת התובעת ובעלהּ, מר קוסמן.

קרוב ל-10 שנים התגוררה הנתבעת בדירה זו.

הסכסוך בין הצדדים פרץ והגיע עד לבית המשפט, משהחליטה הנתבעת, כך על פי כתב התביעה, באופן חד-צדדי לא לפנות את הדירה בהתאם לחוזה ולהאריך את שהותהּ עד ליום 31.1.2007, או עד שתמצא דירה אחרת, וזאת בניגוד לרצונה של התובעת.

לא זו בלבד שהנתבעת לא פינתה את הדירה, אלא אף איימה על התובעת עד כדי צורך בהתערבות המשטרה.

הנתבעת נשארה חייבת כספים לתובעת עבור דמי שכירות, חוב לחברת "סופרגז", אי-תשלום מיסי ועד בית וכן אי-תשלום מיסי ארנונה, ולכך יש להוסיף שכ"ט עו"ד והוצאות בגין הגשת תביעה זו.

רק ביום 1.2.2007 פינתה הנתבעת את הדירה ועם הפינוי התגלה, כי נותרו בה פגמים וליקויים, אשר תיקונם אף הוא היה כרוך בממון רב.

הסכום הנתבע הוא 49,860 ₪, נכון ליום הגשת התביעה (מתוך סכום זה סך של 17,325 ₪ הוא בגין שכ"ט עו"ד, וסך של 2,820 ₪ הוא בגין אגרת בית המשפט). הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן, והתצהיר הפך להיות כתב הגנה, לאחר שהרשות לכך ניתנה לה.

הנתבעת טענה, כי הישארותהּ בדירה הייתה בהסכמת מר אלכס קוסמן, בעלהּ של התובעת, שהוא זה אשר אתו הייתה בקשר בנושא הדירה. לראיה צורף מסמך שנשלח באמצעות הפקס, ובו כתוב כי הנתבעת תישאר בדירה עד ליום 31.1.07. המסמך הוא מיום 23.10.2006, וכותרתו "המשך הסכם חוזה הדירה". המסמך צורף לכתב התביעה.

הנתבעת הצהירה כי נודע לה לראשונה על התלונה במשטרה רק מכתב התביעה, שכן המשטרה מעולם לא פנתה אליה.

הנתבעת הכחישה, כי נותרה חייבת את כל החובות המיוחסים לה. הנתבעת הודתה, כי היא חייבת סכום של 1,278 ₪ שהם הפרשי שער הדולר, וכן כי היא חייבת סכום של 120 ₪ בגין התקנת מונה גז.

מוכחש ע"י הנתבעת, כי נותרו נזקים כלשהם.

הנתבעת התרעמה על כך, כי לא נשלח אליה כל מכתב טרם הגשת התביעה או אזהרה חובה, מסתכם ב-3,098 ₪ בלבד, ובוודאי שאין היא צריכה לשאת בשכ"ט עו"ד שהוא מופרז.

היו ניסיונות גישור ופשרה בין הצדדים, בעטיים גם נדחו דיונים מפעם לפעם, לא צלחו, ובסופו של דבר התקיימה ישיבת הוכחות ואח"כ גם הגישו הצדדים סיכומים. הנתבעת יוצגה ע"י לשכת הסיוע המשפטי.

התברר במהלך הדיון, כי אכן המוציא והמביא היה מר קיסמן, בעלהּ של התובעת, אם כי היא זו אשר רכשה אותה בשנת 1983.

עוד התברר במהלך ההליכים השונים בתיק, כי מרבית החובות שולמו בין אם לאחר הגשת כתב התביעה ובין אם קודם לכן, וכי למעשה מה שהביא להגשת כתב התביעה היה אזהרת ההוצל"פ שקיבלה התובעת בגין חוב לחברת הגז. הנתבעת לא שילמה את התשלומים על פי ההסדר עם חברת הגז מיום 3.9.2006 .

במהלך עדויות שמיעת התובעת ומר קוסמן בבית המשפט, התברר, כי תשלום החוב הוסדר ואין דרישות בעניין זה כלפי התובעת.

התברר במהלך ההליכים מחוץ לכותלי ביהמ"ש ותוך כדי הגשת בקשות שונות, ביניהן בקשה לסילוק על הסף מחד ובקשה להודאה בעובדות מאידך, התברר, כי לא קיים חוב של 49,000 ₪ ואף לא מחצית ממנו. אף על פי כן, לא טרחה התובעת לתקן את כתב התביעה.

בבית המשפט העידו התובעת, מר קוסמן והנתבעת. יש לומר כבר עתה כי עדויות התובעת ומר קוסמן היו לא מדויקות לא תאמו את כתב התביעה ושזורות בסתירות מהותיות פנימיות וזו את זו, כמפורט בסיכומי הנתבעת.