קוסטקוב נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום

החלטה

החייב עותר לביטול צו עיכוב יציאתו מן הארץ, שהוטל עליו במסגרת צו הכינוס מיום 8.10.07.

החייב מבקש לצאת את הארץ בין התאריכים 15.5.11 ועד ליום 25.5.11, זאת לצרכי ביקור אצל סבתה החולה של רעייתו, המתגוררת במינסק, אשר טרם זכתה לראות את החייב (הנשוי לנכדתה) ואת נינה (בנו של החייב ורעייתו).

לטענת החייב, הינו מקיים אחר הוראות צו הכינוס כדבעי, מצוי בהליך מזה כשלוש וחצי שנים, עובד בעבודה מסודרת, אינו נוטל על עצמו התחייבויות חדשות וכי הוצאות הטיסה והשהייה ממומנות במלואן ע"י אבי רעייתו של החייב.

עוד מבקש החייב להוסיף, כי אין בכוונתו להימלט מן הארץ, שעה שמשפחתו מתגוררת בארץ, בנו משולב במסגרת חינוכית בישראל וכי הסכום הצבור בקופת פשיטת הרגל אל מול תביעות החוב, אף הוא מאפשר יציאתו מן הארץ, באופן זמני.

להבטחת שובו וקיום התחייבויותיו, מציע החייב ערבותם של שניים – אייזמן אלכסנדר וחוסנוב אלכסנדר ובכלל זה, צורפו צילומי תעודות זהות ותלושי שכר של הערבים.

בהתאם להחלטתי, פעל הכונ"ר להגיש תגובתו לבקשה ולפיה, מתנגד הוא להתיר יציאתו של החייב מן הארץ.

אמנם הכונ"ר בתגובתו, מאשר כי התנהלותו של החייב בהליך הינה ללא רבב, וכי בקופת פשיטת הרגל הצטברו כ-23,500 ₪.

יחד עם זאת, טוען הכונ"ר כי הבקשה אינה מעלה כל טעם לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ, שכן אין המדובר בקרבה משפחתית מדרגה ראשונה, אף לא מעבר לכך וכי הבקשה אינה מפרטת טעמים, המצדיקים סטייה מהכלל שלפיו, יציאת חייבים- פושטי רגל מן הארץ, תתאפשר אך בנסיבות חריגות בלבד.

עוד טוען הכונ"ר, כי מימון עלויות הטיסה והשהייה ע"י אבי אשת החייב הינם בגדר הטבה כספית המוקנית לקופת פשיטת הרגל ובוודאי שלא לצרכי טיסה, אשר הינה בגדר מותרות.

לאחר שבחנתי הנטען ובשים לב להתנהלות החייב בהליך, פרק הזמן בו מצוי החייב תחת צו כינוס והיקף הנשייה אל מול הסכום הצבור בקופת פשיטת הרגל, מצאתי לנכון להתיר יציאתו של החייב מן הארץ, בכפוף לערבותם של שני הערבים המוצעים וכנגד הפקדת עירבון כספי בסך של 10,000 ₪.

ככלל, מקובלת עלי עמדת הכונ"ר, כי אין להתיר יציאתו מן הארץ של החייב, מן הטעמים המנויים בבקשה. בפרט, כאשר אין המדובר בביקור בן משפחה מדרגה ראשונה וכאשר אין המדובר בבקשה הנובעת מצרכים רפואיים דחופים או צרכי עבודה, אשר בסופו של דבר עשויים לשרת את צרכי הנושים.

יחד עם זאת, אף לא ניתן להתעלם מן העובדה, כי פרק הזמן, בו מבקש החייב לצאת את הארץ הינו קצר וליתר דיוק בן 10 ימים בלבד. לכך יש להוסיף, כי המדובר בחייב המצוי בהליכי פשיטת רגל, מזה כשלוש וחצי שנים, כאשר התנהלותו בהליך (כל שכן נכון למועד הגשת הבקשה), הינה ללא רבב, וכאשר היקף הנשייה הבלתי מאושר, עומד על כ-90,000 ₪, סכום אשר אינו גבוה באופן יחסי.

אשר על כן, מורה כי ככל שיופקדו ערבויות של שני הערבים המוצעים, ע"פ הנוסח המקובל במשרדי הכונ"ר, יופקדו דרכוני הערבים וכן, יופקד עירבון הכספי כנדרש, תותר יציאתו של החייב מן הארץ בין התאריכים 15.5.11 ועד ליום 25.5.11.

במקביל תעוכב יציאתם מן הארץ של הערבים וצו זה יעמוד בתוקפו, כל עוד לא שב החייב לארץ ולא פעל להפקיד דרכונו מחדש.

החל מיום 26.5.11, ישוב צו העיכוב כנגד החייב, על כנו.

עם קבלת אישור הכונ"ר על קיום התנאים האמורים, יבוטל צו העיכוב והחייב יקבל את דרכונו, כמתבקש.

עם שובו, יפעל החייב להפקיד דרכונו מחדש במשרדי הכונ"ר.

ניתנה היום, כ"ט אדר ב תשע"א, 04 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: