קוסטנוביץ ואח' נ' ר.ח. פורקליפט והשקעות בע"מ ואח'

פסק דין חלקי (נתבעים 4-5 וההודעות לצד ג')

לפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

הדיון פוצל ע"מ להכריע תחילה בשאלת החבות קרי האם מדובר בעילה על פי חוק הפלת"ד או שמא על פי פקנ"ז ובמסגרת זו לערוך גם בירור כל העובדות הנוגעות לאירוע התאונה נשוא תיק זה.

התובע יליד שנת 1958, עלה לישראל בשנת 2009 ועבד כנהג מלגזה אצל נתבעות 3-4 (אופסקין או אגרד-גנדי וולשין) על פי הפנייתה של הנתבעת 5 (ענבר) שהיא חברת כוח אדם.

כאן המקום לציין שנתבעת 3-אופסקין איננה פעילה עוד ובעליה עזב לחו"ל ולכן נמחקה מכתב התביעה.

המלגזה בבעלות נתבעת 1 (פורקליפט) בוטחה אצל נתבעת 2 (הכשרה).

לגרסת התובע שעדותו תורגמה מרוסית, ביום התאונה 25.12.11 הוא נדרש להרים חבילת צינורות שהייתה מאוגדת בכבל פלסטי (כנראה סוג של אזיקון) ואשר הייתה מונחת באתר בו עבד ולהעבירה למקום בו הונחו חבילות דומות אחרות.

הוא הרים את החבילה באמצעות המלגזה, נסע עד למקום בו היה אמור להניחה, הוא ביקש להניח על הרצפה לפני המלגזה מצע קרשים מעץ על מנת להוריד על גביהם את ערמת הצינורות, הוא ירד מהמלגזה ותוך כדי שעסק בסידור הקרשים על גבי הרצפה נקרע האזיקון שהחזיק את חבילת הצינורות ואלו נפלו מהמלגזה לכיוונו של התובע וגרמו לפגיעה באגודל יד ימין.

התובע העיד כי בזמן התאונה הייתה המלגזה מונעת, הכף הייתה עדיין מורמת וכי הצינורות ניתקו ונפלו ללא שנגע בהם או במלגזה.

לטענתו לא היו עדים לתאונה והוא התקשה לנקוב בשמות מעסיקיו או מנהל העבודה באתר בו עבד 4 ימים בלבד.

נכותו בגין התאונה על פי המל"ל 19%.

הצדדים הסכימו להכרעה על יסוד סיכומים שהוגשו.

הגם שנתבעות 1-2 טענו בסיכומיהם כי אלו אינם מתייחסים כלל לשאלה האם האירוע העובדתי התרחש אם לאו, יש לומר כי כל הסיכומים וכל ההכרעה מתייחסים רק לאירוע שאירע, אין שום מקום להכרעה "אקדמית" ואין שום מקום לקבוע מהי העילה אם לא קובעים קודם לכן מהן העובדות שהוכחו.

מכל מקום ועל מנת שלא תהיינה ספיקות הרי דווקא בגלל שהתובע נראה מעט "אבוד" בעדותו ולא מבין את הדקויות ביחס לעילה כזו או אחרת, התרשמתי כי זו עושה רושם מהימן. ההכרעה מתבססת על עדות זו כפי שהתבססו עליה גם הצדדים בסיכומיהם.

התובע בסיכומיו טוען כי מדובר בתאונת דרכים שכן התאונה אירעה עקב "התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו....וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה שלא תוך כדי טיפול של אדם ברכב המסגרת עבודתו..."

התובע טוען כי לא מדובר במקרה הנכנס לגדר ההגדרה הממעטת "למעט טעינתו של מטען או פריקתו כשהרכב עומד"

התובע מדגיש כי המטען התנתק ונפל לא כאשר ניסה התובע לפתוח את האזיקונים או לפרוק את המטען אלא מדובר בקריעה "עצמית" של האזיקונים ללא קשר לפריקה שכאמור לא החלה.

הנתבעות 1-2 טוענות כי התאונה אירעה במסגרת שרשרת הפעולות שננקטו לצורך ביצוע הפריקה בלבד כלומר בעת שהתובע הניח את הקרשים קרי המצע או הבסיס עליו היה אמור לפרוק ולהניח את המטען ולכן מדובר בתאונה שאירעה תוך כדי הפריקה ואם כך הרי חלה ההגדרה הממעטת. הנתבעות 1-2 מדגישות כי באותם מקרים בהם יש תחרות בין ההגדרות המרבות והממעטות קרי קו הגבול אינו ברור, יש להחיל את ההגדרה הממעטת והן מפנות לרע"א 10157/09 בעניין הכשרת הישוב נגד דוד פטקין.

צדדי ג' 2-3 מפנים לכך שהפסיקה דווקא מורה לבחון כל מקרה לגופו שכן גבולות תחילת וסיום הפריקה או הטעינה אינם אחידים וברורים אלא משתנים ממקרה למקרה (פרשת ניר לי שיפוצים נגד דניאל נזרי, רע"א 5880/02 אליה מפנה בית המשפט בעניין דוד פטקין הנ"ל).

צדדי ג' 2-3 מפנים גם לכך שבתיק זה לא מתקיימות הנסיבות "הקלסיות" בהן אדם כבר החל בפעולת הטעינה או הפריקה עצמה קרי נפגע בעת ביצוע פעולה על הרכב או עת שנגע בו או במטען. במקרה לפנינו כך נטען, פעולת הפריקה עצמה טרם החלה ויש לראות את הכנת המצע, הכנת המקום להנחת המטען כפעולה עצמאית לפריקת מטען עתידית, כזו שכאמור טרם החלה. בנוסף טוענים צדדי ג' 2-3 כי נפילת המטען מגובה אליו הגיעו בשל הכוח המכני של המלגזה אשר לכך יעודה היא גם תאונה שאירעה עקב ניצול הכוח המכני של הרכב.