קוסובסקי ואח' נ' א.ט.ל . עדן - ייזום ניהול והדרכה בע"מ

: | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום ירושלים
19535-07-11
26.1.2012
בפני :
עירית כהן

- נגד -
:

:
1. פנחס קוסובסקי
2. דרור נאמן

החלטה

החלטה

בפניי בקשת המשיבה להעביר את התובענה, שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, לפסים של תביעה רגילה.

בפתח המרצת הפתיחה התבקש בית המשפט ליתן צו עשה המחייב את המשיבה לפתוח את הבריכה המופעלת על ידיה לקהל הרחב בימי שבת. בפרק הסעדים התבקשו סעד של אכיפת חוזה באמצעות פתיחת הבריכה וסעד כספי של פיצוי בגין עגמת נפש בסך 3,000 ₪ לכל אחד מהמבקשים.

לטענת המשיבה, מושא ההליך אינו נכלל בגדר אף אחת מהשאלות שניתן לבקש בהן בהמרצת פתיחה לפי תקנה 249 לתקנות סדר הדין האזרחי ולא בין הנושאים לפי תקנות 252-250, וניתן להגיש המרצת פתיחה שלא בשאלות ובנושאים הנ"ל רק בהתאם לתקנה 253 הקובעת שמותר להגיש בהמרצת פתיחה תובענה לסעד הצהרתי גרידא. לטענת המשיבה הסעדים המתבקשים בתובענה הם סעדים אופרטיביים, ולפיכך אין התובענה כשירה להתברר בהליך של המרצת פתיחה.

עוד טוענת המשיבה כי מהבקשה לקביעת דיון ולזימון עדים שהגישו המבקשים עולה כי בכוונתם להביא ראיות, לרבות השמעתם של שלושה עדים, ולזמן עד נוסף. המרצת פתיחה מתאימה למקרה בו הרקע העובדתי ברור ועיקר השאלה היא משפטית, ואילו כאשר מדובר בעניין שלשמו יש להביא עדויות וראיות - המרצת פתיחה אינה ההליך הנכון.

עוד לטענת המשיבה, כבר נטען במסגרת הדיון בבקשת המבקשים למתן צו עשה זמני כי אין למבקשים יריבות מול המשיבה ואין להם עילה ולא זכות לקבלת הסעד המבוקש. המרצת פתיחה נועדה לברר עניינים שאינם מעוררים שאלות מסובכות, וכאשר כבר בפתח הדברים מתעוררת שאלה של עצם קיומן של יריבות משפטית ושל עילה, אין התובענה כשירה להתברר בדרך של המרצת פתיחה.

בתגובתם טוענים המבקשים כי הבקשה נועדה להערים קשיים בדרך לבירורה של המרצת הפתיחה ולהציג את המקרה נשוא התיק כמקרה מורכב ומסובך, בעוד לפנינו מקרה פשוט ונטול מורכבות הן במישור המשפטי והן במישור העובדתי.

עוד טוענים המבקשים כי בניגוד להלכה לפיה בקשה להעברת דיון למסלול של תביעה רגילה תוגש יחד עם תצהיר תשובה להמרצת הפתיחה, המשיבה לא הגישה כל התייחסות לגופה של התובענה וכך הותירה את עמדתה מעורפלת ובלתי ברורה והקשתה על בית המשפט לקבוע האם ההליך אכן ראוי להידון במסגרת המרצת פתיחה.

לגופו של עניין טוענים המבקשים כי המבחן במסגרתו תתברר השאלה האם תובענה מתאימה להתברר בדרך של המרצת פתיחה איננו האם נכנס הוא בגדרי רשימת העילות המופיעות בתקנות סדר הדין האזרחי, שאיננה רשימה סגורה, אלא האם טומן העניין בחובו מורכבות עובדתית מיוחדת והאם בירור במסגרת הליך המרצת פתיחה יהא נוח ויעיל. בענייננו מדובר במסכת עובדתית פשוטה ובלתי מורכבת, אין צורך בחוות דעת מומחים, בניתוחים מסובכים או בשורות ארוכות של עדים, וסביר להניח כי אף אין כל מחלוקת אודות המסכת העובדתית.

עוד לטענת המבקשים ההליך נמנה על השאלות שניתן לבררן על דרך המרצת פתיחה בהתאם לתקנות 248 ו- 249 לתקנות סדר הדין האזרחי, שכן המבקשים הם נושים ונהנים מכוח חוזים שכרתה המשיבה עמם או עם מועצת גבעת זאב.

עוד טוענים המבקשים כי הצדדים כבר ניהלו דיון במסגרת בקשה לסעד זמני שהוגשה על ידי המבקשים, ולא הועלתה אז כל טענה מצד המשיבה לפיה אין ההליך ראוי להידון במסגרת המרצת פתיחה.

עוד טוענים המבקשים כי עדותם של העדים שזימונם התבקש איננה מורכבת וסביר להניח כי חקירותיהם יארכו דקות ספורות, כי למשיבה לא ייגרם כל עוול או קיפוח אם תידון התובענה בהמרצת פתיחה וכי העברת התובענה לפסים של תביעה רגילה תרוקן אותה מתוכן שכן למשיבה נותרו כשנתיים לתפעל את הבריכה וגם אם תתקבלנה טענות המבקשים בסופו של ההליך יהא הדבר חסר משמעות.

בתשובתה לתגובת המבקשים טוענת המשיבה כי מאחר ועיקר טיעונה נסמך על החוק, שאינו מאפשר הגשת המרצת פתיחה אלא בשאלות ובנושאים שפורטו בתקנות סדר הדין האזרחי, המבחן הוא נוסחו של כתב הטענות של המבקשים, ולכן טענות המבקשים בדבר היעדר תצהיר אינן רלבנטיות. זאת בשונה ממקרה בו השאלה היא האם קיים או לא קיים סכסוך עובדתי מורכב, אז השאלה היא ביחס לעובדות ויש צורך לציינן ולתמכן בתצהיר.

דיון והכרעה

כפי שנפסק בר"ע 207/87 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נתניה נ' לוטקר, פ"ד מא(2) 304 (1987):

"המבחן העיקרי, שעל פיו קובעים אם תביעה פלונית ראויה לבוא בתחום המרצות הפתיחה, הוא, אם בירורה בדרך זו נוח ויעיל. ההוראות, הכלולות בתקנות סדרי הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, והמגדירות אילו נושאים ניתן לברר בהמרצת-פתיחה, אינן רשימה סגורה: ע"א 206/79 [1], בעמ' 320 מול אות השוליים ב. אדרבא, אפשר להוסיף עליהן כהנה וכהנה לאור המבחן העיקרי שציינתי לעיל.

...

היעילות והנוחות הן המהוות את המבחן הקובע הכמעט בלעדי כמבואר, ועל-פי מבחן זה שוקל בית המשפט את דרך הדיון המתאימה למקרה שלפניו.

אין גם כל רע בחלוקתן של תובענות לשני סוגים: אלה שבירורן קל ופשוט ועל-כן הן ראויות להידון בהמרצת-פתיחה, ואלה שבירורן מסובך ומצריך שמיעת ראיות במידה המצדיקה הליך בסדר דין רגיל."

ראו גם ע"א 206/79 ריטברג נ' נסים, פ"ד לד(3) 314 (1980); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 104 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>