קונצביצקי נ' צ'רנויביוק

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 11.11.11 בנתניה.

2. לטענת התובע, נסע ישר במסלול יציאה לכביש ראשי כשזכות הקדימה מסורה לו. לפתע, רכב הנתבע יצא בנסיעה לאחור ממקום חניה ופגע בדלת האחורית של רכב התובע.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה ובו טען כי עמד בחניה ליד השוק בנתניה. התובע שיצא מחניה של מוניות שרות פגע בפגוש האחורי של רכב הנתבע ולא גרם לנזק רב. הנתבע הכחיש כי נסע לאחור.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה נכנס למפרץ חניה על מנת לבדוק האם חנות מסוימת פתוחה ומשראה שהחנות סגורה המשיך בנסיעה רציפה וביקש לצאת מהמפרץ. רכב שעמד לפניו המתין שהתנועה בכביש תתפנה והתובע נעמד אחריו והמתין. לפתע, רכב הנתבע החל לנסוע לאחור בצאתו מחניה ופגע ברכבו. התובע טען כי גרסת הנתבע אינה הגיונית ואיננה מתיישבת עם מיקום הנזקים.

5. הנתבע העיד כי המתין במפרץ החניה ברכבו לאשתו שערכה קניות בשוק. לפתע, חש במכה מאחור והבחין כי רכב הנתבע חלף על פני רכבו ופגע בו אך כמעט ולא גרם לו לנזק. הנתבע הכחיש כי נסע לאחור וטען כי יצא ממקום החניה רק כאשר אשתו הגיע למקום לאחר מספר דקות.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו המתין לצאת מהחניה, כאשר לפתע החל הנתבע לנסוע לאחור ופגע ברכבו.

שנית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעה של מעיכה בדלת רכבו של התובע בעוד שאם גרסת הנתבע היתה נכונה הרי שהיה נוצר סימן של שפשוף.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבע להבחין באמצעות המראה ברכב התובע המצוי מאחוריו ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בו בעת יציאתו בנסיעה לאחור מחניה. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

באשר לנזק הנתבע בגין ירידת ערך, הרי שבחווה"ד שצורפה ע"י התובע עצמו נרשם במפורש כי לא נגרמה ירידת ערך לרכב בגין האירוע הנדון. בנוסף, עפ"י הפסיקה יש לפצות בגין הפסד פרמיה למשך שנה אחת בלבד, שהיא הנזק המוכח. ברם, רכיב ההשתתפות העצמית והכינון מתקבל במלואו, כל זאת עפ"י אישור ההפסדים שצורף.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 1,994 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 5.5.13 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, ישא הנתבע בהוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, א' טבת תשע"ד, 04 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: