קונסטנטין ואח' נ' קרין ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 7.2.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע נסע ברכבו מרחוב ז'בוטינסקי ממערב למזרח וכאשר הגיע לכיכר רחובות ז'בוטינסקי ברון הירש ורוטשילד, נכנס התובע מהכיכר לרח' ברון הירש. רכב הנתבעים שנסע ברח' ז'בוטינסקי ממערב למזרח נסע לרח' הברון הירש, עקפה את רכב התובע מצדו הימני, חסמה את נתיב נסיעתו וגרמה לתאונת הדרכים.

3. הנתבעים טענו, שהנתבעת 1 נכנסה לכיכר כשהתובע נוסע לפניה ופונה שמאלה בכיכר. התובעת המשיכה בנסיעה ישר, כשלפתע חזר התובע בדעתו וסטה מנתיב נסיעתו ימינה ופגע ברכב הנתבעת בחלקו השמאלי. הנתבעת טענה כי בכיכר נתיב אחד ועל כן לא יתכן שעקפה את רכבו כגרסתו. לאחר התאונה אמר התובע "בסדר, עשיתי טעות, לא צריך לצעוק". בנוסף, טענו הנתבעים כי הנהג ברכב לא היה התובע אלא חברו שהתנהג באופן מוזר, התיישב על מכסה המנוע וסירב להתפנות מהמקום.

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נכנס לכיכר בה נתיב נסיעה אחד וביקש לנסוע ישר. מימין הגיח רכב ופגע ברכבו. התובע טען כי לגישתו הנתבעת חלפה על פני קו הפרדה וכך הגיעה לכיכר. התובע הכחיש גרסת הנתבעת לפיה חברו העד הוא שנהג ברכב וטען כי הוא זה שנהג ברכב בעת התאונה.

עד מטעם התובע העיד כי נסעו ישר בכיכר, כשלפתע רכב הנתבעת עקף אותם מימין ופגע ברכבם. העד העיד כי בכיכר יכולים להיות שני רכבים אך רק אחד יכול לנסוע ישר והשני ימינה. העד טען כי לא הבחין מאין הגיעה הנתבעת וטען כי תיק המשטרה שנפתח כנגדו נסגר בהעדר ראיות.

5. הנתבעת גם היא חזרה על גרסתה וציינה כי התובע לא הבחין בה מאחר ונסעה מאחוריו. התובע נכנס לכיכר ופנה שמאלה. הנתבעת טענה ששני רכבים אינם יכולים להמשיך בנסיעה ישר מהכיכר. לפתע, חזר התובע בנסיעה לאחור לנתיב נסיעתה ופגע ברכבה. הנתבעת טענה כי העד נהג ברכב.

הנתבע 2 טען כי רכב הנתבעת לא יכול היה לעקוף מצד ימין שכן אז היתה פוגעת באי התנועה. הנתבע 2 העיד שכאשר הגיע למקום התאונה העד, שלטענת הנתבעת 1 הוא אשר נהג ברכב, התנהג באופן מוזר והנתבע 2 ביקש מהשוטרים שנכחו במקום לערוך לו בדיקת אלכוהול.

6. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על מי מהצדדים.

כידוע, המוציא מחברו עליו נטל הראיה. קרי, הנטל מוטל על התובע בתביעתו ועל הנתבעים בתביעתם שכנגד.

בענייננו, לא מצאתי מקום להעדיף גרסה אחת על פני רעותה ולאחר שמיעת העדויות, נותר ספק בליבי בדבר זהות הנהג ברכב התובע ואופן קרות התאונה.

במצב דנן של גרסה מול גרסה, אין בידי לקבוע כי התובע בתביעתו והנתבעים בתביעתם שכנגד, הטו את כף המאזניים לטובתם ומשלא עמדו בנטל, דין התביעה והתביעה שכנגד להידחות.

7. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות הן את התביעה והן את התביעה שכנגד.

8. סוף דבר - התביעה והתביעה שכנגד נדחות.

בהתחשב בנסיבות העניין, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ג טבת תשע"ד, 16 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: