קונדרשוב סרגיי נ' חברת השמירה "בטחון לאומי (1992) ע.נ.

פסק דין

פתח דבר

הנתבעת הינה חברה למתן שירותי שמירה ואבטחה. התובע עבד בנתבעת כשומר והוצב באתר מייקרוסופט מחקר ופיתוח במתחם מת"ם בחיפה (להלן - אתר מייקרוסופט). עבודתו של התובע בנתבעת נמשכה מ-1.1.05 ועד 30.7.08, מועד בו חדלה הנתבעת לעבוד באתר מייקרוסופט. בגין תקופת העסקתו בנתבעת, תובע התובע גמול שעות לילה, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, תוספת ותק, הפרשות פנסיוניות וכן פיצויי פיטורים.

התובע ביסס את תביעתו הן על הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בין ההסתדרות לבין הארגון הארצי של חברות השמירה בישראל, אשר נרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים ומספרו 7019/72 (להלן - ההסכם הכללי), והן על ההסכם הקיבוצי המיוחד של הנתבעת מתאריך 15.2.96 אשר נרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים ומספרו 960158 (נספח א' לכתב התביעה, להלן - ההסכם המיוחד).

נשמעו בפנינו עדויות התובע ומנהל סניף חיפה בנתבעת, מר גיא ברי (להלן – ברי), אשר מסרו עדותם הראשית בתצהיר ונחקרו בפנינו בחקירה נגדית.

דיון והכרעה

א. משך תקופת העבודה הנדונה

בכתב תביעתו, טען התובע כי עבד בנתבעת החל מחודש 01/2005 וכלה בחודש 07/2008 ובהתאם חישב זכויותיו. לכתב התביעה צורפו דו"חות נוכחות ותלושי שכר החל מחודש 02/05. בתלושי שכרו של התובע צוין כי מועד תחילת העבודה הינו- 1.5.04 ואילו הנתבעת לא התייחסה בכתב הגנתה למועד תחילת עבודתו של התובע.

בדיון המוקדם מיום 22.6.09, טען התובע לראשונה כי אינו יודע אם מועד תחילת עבודתו בנתבעת הינו 1.1.05, או שמא ביום 1.5.04 כפי שצוין בתלושי השכר. חרף החלטה בה ניתנה לתובע שהות לתקן כתב תביעתו, לא עשה כן ובתצהיר עדות ראשית מטעמו, חזר וציין כי עבד בנתבעת משך 3.5 שנים בלבד (סע' 1, 9 ו- 10 לתצהירו), ללא ציון מועד תחילת עבודתו.

משכך, אנו דוחים את טענת התובע בסעיף 1 לסיכומיו, לפיה "מוסכם על הצדדים כי תקופת עבודתו של התובע הייתה מיום 1.5.04 ועד ליום 30.7.08" וקובעים כי התובע הועסק בנתבעת החל מיום 1.1.05 ועד ליום 30.7.08.

ב. היקף משרת התובע

בכתב התביעה, טען התובע כי היקף משרתו בנתבעת היה בשיעור 70%.

הנתבעת מצידה, הציגה גרסאות שונות, לעניין היקף משרת התובע: בעוד שבכתב ההגנה טענה להיקפי משרה משתנים בשיעורים של כ-55%, הרי שבתצהיר מטעמה (סע' 3) נטען שהועסק בשיעור 70%. לפיכך, אין בידינו לקבל את ניסיונה של הנתבעת לחזור בסיכומיה לגרסה שהציגה בכתב הגנתה, בניגוד לעדות מטעמה.

משלא התגלעה בשלב ההוכחות מחלוקת בדבר היקף משרתו של התובע, אנו קובעים כי התובע הועסק בהיקף של 70% משרה. כך אף עולה בקירוב מתלושי השכר שהוצגו.

ג. ההסכמים החלים על הצדדים

כאמור, לטענת התובע שני הסכמים קיבוציים חלים על העסקתו: האחד – הסכם קיבוצי כללי עם ארגון חברות השמירה בישראל והשני – הסכם קיבוצי מיוחד עליו חתמה הנתבעת עם ההסתדרות הכללית. נציין, כי קיים צו הרחבה בענף השמירה אלא שהוא אינו חל, כפי שעולה מהרישא לו, על עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו בהסכמים קיבוציים. לפיכך, ככל שאכן ההסכמים הקיבוציים הנדונים (או אחד מהם) חלים על העסקת התובע, הרי שאין מקום לבחון את זכויותיו לפי הוראות צו ההרחבה בענף השמירה.

נפתח אפוא ונבחן האם הסכמים אלו חלים על העסקת התובע ובהתאם נבחן זכויותיו.

תחולת ההסכם הקיבוצי הכללי

הנתבעת טענה כי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי אינן חלות עליה, מאחר ובמועדים הרלוונטיים לתביעה היא לא היתה חברה בארגון חברות השמירה בישראל.

על התובע מוטל הנטל להוכיח טענתו בדבר חלות הוראות הסכם קיבוצי כללי במועדים בהם עבד אצל הנתבעת [דב"ע מא/ 149-3 הנרי אמר - משה עבדיאן, כרך טו(4) 87]. התובע צירף לתצהירו את פרוטוקול חקירתו הנגדית של מר יוסף ירימי, אשר היה מנכ"ל הנתבעת בזמנים הרלוונטיים לתביעה (להלן - המנכ"ל דאז), ואשר נחקר במסגרת תיק עב (חי') 750/07 ביטחון לאומי - ודים סבצ'קוב בפני כב' השופט קוגן, בו התבקש אישור להגשת תובענה ייצוגית כנגד הנתבעת (להלן - התובענה הייצוגית). במהלך חקירתו אישר המנכ"ל דאז כי הנתבעת חברה בארגון חברות השמירה בישראל מסוף שנת 2006 או מתחילת שנת 2007 (נספח שני לתצהיר התובע, בעמ' 14).