קונדרשוב סרגיי נ' חברת השמירה "בטחון לאומי (1992) ע.נ.

החלטה

בפני בקשת המבקשת לעכב את ביצוע החלטותיי מיום 3.8.10 ומיום 5.9.10 (להלן – ההחלטות), שעניינן חיוב המבקשת להעביר את עיקרי התביעה דנן להסתדרות, על מנת שתיתן עמדתה ביחס לתוקפו של הסכם קיבוצי, אשר נחתם בין ההסתדרות לבין המבקשת והוגש לרישום (להלן – ההסכם הקיבוצי) מכוחו תובע המשיב זכויות שונות. בקשת עיכוב הביצוע נתבקשה עד לאחר החלטת בית הדין הארצי בבקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על ההחלטות.

אקדים ואציין כי לא מצאתי בבקשה כל נימוק המצדיק קבלתה.

עמדת ההסתדרות נדרשה בהחלטה מיום 3.8.10, לאחר שהמבקשת טענה לראשונה בסיכומיה בהליך זה, שההסכם הקיבוצי נחתם על ידי הסתדרות פועלי הטקסטיל ולכן אינו תקף (זאת בנוסף לטענות אחרות שהעלתה המבקשת מתחילת ההליך כנגד תוקפו של ההסכם הקיבוצי). נציין, כי בכתב הגנתה טענה המבקשת כי ההסכם הקיבוצי נחתם על ידי אגודת התעשייה הזעירה בהסתדרות, שלטענתה אינו בגדר ארגון עובדים יציג המוסמך לחתום על הסכם קיבוצי. לטענה עובדתית זו לא הוצגה כל ראיה או ראשית ראיה. בסיכומיה העלתה כאמור המבקשת טענה חדשה, ולפיה לא אגודת התעשיה הזעירה היא שחתומה על ההסכם הקיבוצי כי אם הסתדרות פועלי הטקסטיל, וזאת כפי שנודע לה לאחר שלב ההוכחות. המבקשת ביקשה אפוא לטעון בסיכומיה שהסתדרות פועלי הטקסטיל אינה מוסמכת לחתום על ההסכם מטעם ההסתדרות ועל כן ההסכם בטל.

ברי, כי לא ניתן להכריע בטענה מעין זו, מבלי לשמוע את עמדת ההסתדרות, החתומה על אותו הסכם, ביחס אליה. חזרתי וקראתי כלא מאמינה, את טענת המבקשת בסע' 7 לבקשתה, ולפיה קבלת עמדת ההסתדרות מיותרת, שכן עמדתה "די צפויה" וכי "ברור כי…תנסה למצוא הסברים ולשכנע את בית הדין הנכבד שלא נפל פגם בהסכם הקיבוצי…", באופן ש"עלול להשפיע על הכרעתו של בית הדין". מוטב היה לטענה זו לולא נטענה מאשר נטענה.

אף סיכויי בקשת רשות הערעור אינם גבוהים, הן מן הטעם שלא פורטו בבקשה כל נימוקים למתן רשות ערעור והן לגופם, שכן עיקר בקשת רשות הערעור נעוץ בטענה שבהעברת הסוגיה לקבלת עמדת ההסתדרות, התפרק בית דין זה מסמכותו להחליט בה, אך בכך לוקה המבקשת בהבנת ההליך השיפוטי.

חשש המבקשת מקבלת תגובת ההסתדרות, כפי שעולה בבירור מהבקשה שבפניי, אינו יכול כשלעצמו להצדיק את הבקשה לעיכוב ביצוע. ממילא שאף לו תינתן למבקשת רשות ערעור ואף לו יתקבל הערעור, ובינתיים תתקבל עמדת ההסתדרות בהתאם להחלטה מיום 3.8.10, אין מדובר במעשה בלתי הפיך, שכן ההתייחסות לעמדת ההסתדרות בפסק הדין, אם בכלל, תהיה בהתאם להחלטת בית הדין הארצי.

לא זו בלבד, אלא שהמבקשת הגישה בקשה זו וידיה אינן נקיות, שכן בהחלטתי מיום 3.8.10, אשר הומצאה למבקשת ביום 9.8.10, הוריתי למבקשת להעביר את כתבי הטענות להסתדרות בתוך 7 ימים, לרבות ימי הפגרה, ואילו המבקשת עשתה דין לעצמה והתעלמה מההחלטה. רק לאחר שמזכירות בית הדין פנתה אליה בבקשה לקבל את אישורי ההמצאה להסתדרות, נזכרה המבקשת – ביום 1.9.10 - להגיש "בקשה לעיון חוזר בהחלטה", וזאת לאחר שחלף זה מכבר המועד לביצוע החלטתי.

אשר על כן הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

ככל שעד ליום 3.10.10 לא תתקבל הודעת המבקשת בדבר ביצוע החלטתי מיום 3.8.10, לרבת אישור המצאה להסתדרות, יינתן פסק הדין בהליך, בהתעלם מן הטענה שהועלתה לראשונה בסיכומי המבקשת.

התיק יעלה לעיוני ביום 3.10.10, או עם קבלת הודעת המבקשת, לפי המוקדם.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"א, 21 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים ותשלח אליהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: