קומם-שטיין נ' סלם

פסק דין

התובעת בתיק זה מבקשת, כי הנתבע יפצה אותה בגין נזקים שנגרמו לדירתה מדירתו. לטענתה, היא בעלים של דירה בקומה הראשונה בבניין. ביום 13/01/08 החל הנתבע לשפץ את דירתו, המצויה בקומה השנייה באותו הבניין. באותו מועד נגרמו לדירתה נזקים כתוצאה מרטיבות בתקרת הדירה והצפת הביוב. התובעת נאלצה לשחרר שוכרת שהתגוררה בדירה מהחוזה עמה, לאחר שזו ביקשה לעזוב את הדירה עקב מצבה. אותה שוכרת אף הגישה נגד התובעת כאן תביעה בת"ק 5424-07-08 (להלן: "התיק האחר") בגין נזקים שנגרמו לה. מאחר שהנתבע לא היה בארץ באותה עת, התובעת פנתה לנציגו מר דוד קרנגל. זה הבטיח שהבעיה תטופל. למרות פניות חוזרות ונשנות, לא טופלו הליקויים. התובעת אשר הייתה עסוקה בעבודתה, נאלצה לשכור את שירותיו של אדם שיסייע לה בטיפול בעניין. התובעת טוענת, כי הקבלן שביצע את השיפוצים בדירת הנתבע אישר, כי נגרם נזק, אולם לא פתר את הבעיה. התובעת נאלצה לשכור אינסטלאטורים לתיקון הנזילות וכן קבלן לביצוע תיקונים בדירה באופן יסודי ומקצועי. התובעת מבקשת להשיב לה את סכום נזקיה, הכוללים תשלומים לאינסטלאטורים ולקבלן השיפוצים, אובדן תשלום דמי שכירות ושכירת איש מקצוע שיטפל בנושא. סכום התביעה הועמד על סך כולל של 10,067 ₪.

בכתב ההגנה טען הנתבע, כי השיפוץ בדירתו החל רק ביום 16/01/08, לאחר שחתם על הסכם עם קבלן שיפוצים לביצוע עבודות אלה. לאור זאת, אין מקום לטענת התובעת, כי הנזקים אירעו ביום 13/01/08. הנתבע דאג לצלם את דירתו טרם השיפוץ, בין היתר את המיקום שממנו, לפי דברי התובעת, החלה דליפת המים. צילומים אלה בוצעו ביום 14/01/08 והם מוכיחים, כי בתאריך זה עוד לא היו שיפוצים בדירה. לדבריו, התובעת היא זאת שאחראית לנזקים שנגרמו לדירתה, ובמקום לפעול לתיקון הנזק – ניסתה להטיל את הוצאות התיקון עליו. עוד טען הנתבע, כי התובעת לא צירפה חוות דעת כלשהי הקושרת את הנזק שאירע בדירתה לדירתו. לאור כל זאת, דין התביעה להידחות.

במסגרת הדיון שהתקיים בתיק האחר הגישה התובעת כאן הודעת צד ג' נגד הנתבע כאן. בהתאם להסכמה בין הצדדים בתיק האחר נקבע שבית המשפט יפסוק במסגרת סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט מהו הסכום שמגיע לשוכרת כהחזר שכר דירה בגין התקופה שבה היא התגוררה בדירה לאור הליקויים שהיו בה, וכי הסכום שייפסק יתווסף לסכום התביעה בתיק כאן. עוד הוסכם, כי העדויות שנשמעו בדיון בתיק האחר ישמשו גם בתיק כאן. בפסק הדין שניתן בתיק האחר קבעתי, כי התובעת תשלם לשוכרת סך של 4,000 ₪.

הנתבע הגיש, ללא קבלת אישור בית המשפט, הודעת צד ג' נגד מר פרנק בן חמו, בטענה שהוא ביצע את השיפוצים בדירת הנתבע, ולפיכך - אחראי לכל הנזקים שהתובעת טוענת להם. ההודעה הוגשה למעלה מחודש וחצי לאחר שהוגש כתב הגנה בתיק.

צד ג' טען בכתב התשובה, כי לא היה מקום להגשת הודעת צד ג' נגדו באופן אישי, בהיותו אדם פרטי ולאור כך שהסכם השיפוצים בדירת הנתבע נחתם בין הנתבע לבין חברת יפב השקעות בע"מ. לחילופין טען צד ג', כי מאחר שעבודות השיפוצים החלו ב-16/01/08, ומאחר שהתובעת טוענת, כי הנזקים החלו עוד ב-13/01/08, הרי שאין כל קשר סיבתי בין העבודות שהחברה ביצעה לבין הנזקים בדירת התובעת.

במהלך הדיונים שהתקיימו בתיק שמעתי את טענות הצדדים ועדים מטעמם.

מר הופמן לואי, קבלן השיפוצים שביצע את העבודות בדירת התובעת העיד, כי הוא בדק את בעיות הנזילה בדירת התובעת ומצא שהיא מגיעה מדירת הנתבע. הוא אמר, כי בבדיקה שערך התברר, כי זה שביצע את עבודות האינסטלציה בדירת הנתבע, חיבר לצינור המתחבר לדירת התובעת צינור לא מתאים בקוטר שלו, מה שגרם לנזילות. מאחר שהקבלן שעבד בדירת הנתבע סירב להחליף את הצינור היוצא מדירת הנתבע, הוא נאלץ להחליף את הצינור המצוי בדירת התובעת אשר מתחבר אליו. עוד הוא אמר שבמהלך עבודות הצנרת שבוצעו בדירת הנתבע, נפגע צינור אסבסט והחלו ליזול לדירת התובעת מי ביוב. העד אף תיאר אירוע נוסף שבמסגרתו נזלו לדירת התובעת מים מדירת הנתבע, זאת מאחר שהרצפה בדירת הנתבע לא הייתה אטומה. העד אף העיד, כי הוא קיבל מהתובעת תשלום בסך 3,700 ₪ עבור עבודתו.

בתשובה לשאלות נציג הנתבע, הסביר העד, כי אף שייתכן שלא התגוררו בתקופה הרלוונטית אנשים בדירת הנתבע, הרי שבשל העובדה שמדובר בצינור המחובר עם הדירות שנמצאות מעליה, כל שימוש בו מדירות אלה עובר דרך דירת הנתבע ומשם אל דירת התובעת.

מר רונן אבן שוהם, אשר מונה על ידי התובעת לסייע לה לטפל בבעיות שנוצרו בעקבות הנזקים שנגרמו לדירתה העיד כי הוא ראה את הנזקים שנגרמו לדירת התובעת מדירת הנתבע. לדבריו הוא פנה אל נציג הנתבע בארץ, מר דוד קרנגל, שהוא קרוב משפחה של הנתבע, על מנת לפתור את הבעיה אולם ללא הצלחה. העד הוסיף, כי הוא חזה בקיומה של נזילה בחודשים פברואר-מרץ 2008, לדבריו נזילה אפשרית גם אם הנתבע לא התגורר באותה עת בדירה לאור שימוש שנעשה בדירות שמעל דירת הנתבע.

מר יוסף קומם, אביה של התובעת העיד כי לאחר שבתו, התובעת, התלוננה על הנזקים, הוא הגיע למקום וצילם אותם ביום 15/01/08 (ת/1-8). מר קומם אף הציג הודעות אי-מייל ששלח לתובעת ובהן צילומים של הנזקים (ת/9-10).

במסגרת התיק האחר, טענה השוכרת כי הגישה את התביעה כנגד התובעת לאחר שזו לא טיפלה בנזקים שנגרמו למושכר. לטענתה הנזקים נגרמו עקב השיפוץ שערך הנתבע בדירתו. הנתבע טען באותו דיון כי נזק נגרם כתוצאה מצינור השייך לבית המשותף. באותו דיון שמעתי את עדותו של מר בוזגלו מרדכי יאיר, ששימש כמפקח על העבודה שבוצעה בדירת הנתבע. זה העיד, כי עם תחילת העבודה, טענו התובעת או מי מטעמה, כי יש נזילה מדירת הנתבע. לדבריו, באותה תקופה המים נותקו והוא הזמין את התובעת או את אביה להגיע לדירה והראה, כי לא בוצעה עבודה בצד שבו נטען, כי הייתה נזילה. בתשובה לשאלת התובעת האם נעשה שימוש בשירותים לא תקינים שגרם לנזילה, השיב העד, כי הוא לא יודע. לדבריו הוא הנחה את העובדים בדירה לא לעשות שימוש במים בדירה והוא אף הורה לסגור את הברז הראשי. העד הסביר כי הנזילה מקורה אינו בשיפוץ שנערך בדירה אולם לא ניתן היה ללמוד מעדותו מהי הסיבה לנזילה.

בדיון האחרון שהתקיים בתיק כאן סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. הנתבע הסביר, כי אף אחד לא פנה אליו בתלונות בקשר עם הנטען בכתב התביעה, כולל קרוב משפחתו מר דוד קרנגל , ועד הבניין או התובעת, וכי הוא שמע על טענות התובעת רק לאחר מכן.

צד ג' חזר וטען, כי אין מקום לתביעה האישית נגדו כיוון שהוא רק עובד בחברה ואין לו כל מניות בה. לגופו של עניין, הוא הפנה לתמונות שאותן צילם ביום 14/01/08, שם רואים בבירור, כי תהליך השיפוץ בדירה עדיין לא החל. צד ג' הסביר, כי הוא בחר לעשות זאת מאחר שהשוכרת אמרה לו שיש בדירה בעיה. לאור זאת, וכדי להוכיח שהשיפוצים לא החלו, הוא דאג לרכוש עיתון של אותו היום ולצלמו על רקע הדירה. בטיעונו, הסביר צד ג', כי ייתכן שעבודת השיפוצים החלה עוד ביום 15/01/08, בטרם נחתם הסכם השיפוצים עם הנתבע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים ואת העדויות, החלטתי לקבל את התביעה ולדחות את הודעת צד ג' שהגיש הנתבע.

שוכנעתי מטענות התובעת והעדים ששמעתי, כי מקורם של הנזקים שנגרמו לדירתה היה בדירת הנתבע. דברים אלה נתמכו במפורש בעדותו של הקבלן מטעם התובעת, מר הופמן לואי. זה העיד על הפגם בחיבור שבין הצינור היוצא מדירת הנתבע אל דירת התובעת ועל כך שהרצפה בדירת הנתבע לא הייתה אטומה.

הדברים גם נלמדים מעדויותיהם של מר אבן שוהם ושל אביה של התובעת, שביקר בדירה. מהצילומים שצילם אביה של התובעת עולה בבירור, כי ביום 15/01/08 בוצעו בדירת הנתבע עבודות מסיביות באזור האמבטיה והשירותים. בצילומים רואים כיצד הרצפה בדירת הנתבע מפורקת ובדירה יש הרס רב. מהצילומים שהגיש אביה של התובעת אף רואים בבירור נזקי רטיבות במקומות שונים בדירת התובעת.

גם השוכרת טענה כי הנזקים מקורם היו בדירת הנתבע. עקב המצב היא עזבה את הדירה והגישה תביעה כנגד התובעת. אמנם הנתבע טען כי הנזק נבע מצינור של הבית המשותף אולם לא הציג כל ראייה התומכת בכך. מדברי העד מר בוזגלו מרדכי יאיר אשר שימש כמפקח עבודה של העבודות שבוצעו בדירת הנתבע, לא ניתן היה ללמוד על מקור הנזילה.

אינני מוצא לנכון לייחס חשיבות לטענת הנתבע שלפיה התובעת טוענת כי הנזקים החלו ביום 13/01/08 שעה שהשיפוצים החלו לאחר מכן. זאת, מאחר ששוכנעתי שהנזקים לדירת התובעת נבעו מדירת הנתבע, ייתכן שאף ללא קשר למועד תחילת השיפוצים. נזקים אלה הוחרפו לאחר מכן.

גם העובדה שהנתבע לא התגורר בדירה בתקופה הרלבנטית, אין בה כדי לשנות ממסקנתי, שכן שוכנעתי, שייתכן שהנזקים נגרמו עקב מצבה של דירת הנתבע ולאור כך שמעל דירת הנתבע קיימים קיימות דירות נוספות אשר הצינור בדירת הנתבע מחובר אליהן.