קויתי נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון

פסק דין

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה לתשלום הפרשי שכר עבודה, הפרשי שכר עידוד, הפרשי תשלום לקרן השתלמות, תוספת דרגת פרישה והפרשי תשלומים בגין תוספת הדרגה, ובנוסף דרשה שינוי בסיס חישוב וותק לפנסיה.

2.ואלו הן העובדות הרלוונטיות בתיק זה:

א.התובעת עבדה אצל הנתבעת 1, (להלן: "הנתבעת") במשרד הבינוי והשיכון במחוז ירושלים סה"כ 30 שנה ו – 11 חודשים, מיום 3/1/1977 עד לפרישתה גמלאות ביום 3/12/2007.

ב.תפקידה של התובעת כפי שהוגדר בתקן משרתה היה "מרכז שיקום שכונות".

ג.בחודש מאי 2004 פרשה עובדת של הנתבעת אשר מלאה תפקיד בתקן של רכז בכיר (בינוי ערים). התפקיד כלל שני תחומי אחריות – מוסדות ציבור ובינוי ערים.

ד.עקב פרישתה של העובדת, התבקשה התובעת ליטול על עצמה את תחום האחריות של מוסדות ציבור.

ה.התובעת התבקשה למלא את התפקיד הנוסף באופן זמני עד למציאת ממלא מקום קבוע.

ו.בפועל, מילאה התובעת את התפקיד במשך שלוש וחצי שנים, עד לפרישתה לפנסיה.

ז.הגדרת תפקידה והיקף משרתה של התובעת לא שונו.

ח.במסגרת תפקידיה קיבלה התובעת תוספת שעות נוספות.

ט.התובעת קיבלה תשלום שכר עידוד במסגרת עבודתה.

י.התובעת נבחרה לעובדת מצטיינת ארצית מטעם משרד הבינוי והשיכון

בחודש אוקטובר 2005. התובעת קיבלה פעמיים המלצות לקבלתו.

יא.התובעת פרשה מעבודתה בגיל 66 שנים ו – 10 חודשים לאחר הארכת תקופת שירותה בחצי שנה. דרגת פרישתה של התובעת הייתה – 21.

3.ראיות ועדים

הגישו תצהיר והעידו בפנינו – התובעת, ישראל אקועה, מנהל תחום תקציב וארגון בנתבעת, אדריאנה באומל, עובדת נציבות שירות המדינה, חיים קארה, מנהל אגף משאבי אנוש בנתבעת, בנימין וייל, ממונה בשעתו על התובעת.

4.תפקידה של התובעת, הגדלת נפח התפקיד ותחום אחריותה:

מהראיות שהובאו בפנינו עלה, כי התובעת הייתה עובדת טובה ומוערכת, אשר במהלך השנים הוטלו עליה משימות שונות ונוספות על תפקידה בתקן. התובעת עבדה בתפקיד ממונה מחוזית על שיקום שכונות. על פי הגדרת תפקידה בתקן התובעת הייתה אחראית על הסדרת פעולות שיקום שכונות, הכנת פרוגראמה לשנת התקציב ויישומה בשטח. מדובר בתפקיד הדורש מעורבות שוטפת עם הרשות והדיירים בשטח.

במסגרת התקן תפקידה אף כלל אחריות על ביצוע הפרוגרמה לתכנון וביצוע של ישובים בדואים, אך בפועל לא עסקה בכך התובעת.