קויקס נ' דיאב

החלטה

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה ביום 07/07/13. כן לפניי תגובת המשיב, המתנגד לביטול פסק הדין.

2. על פי פסק הדין חויב המבקש בתשלום 61,067 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה מיום 23/05/13, עליו סירב המבקש לחתום, על פי הצהרת השליח.

3. עילת התובענה הינה אי תשלום שכר טרחת עורך דין, שאותו נותר המבקש חייב למשיב, בגין שלושה תיקים אשר ניהל עבורו.

4. לטענת המבקש, כתב התביעה לא הומצא לידיו כדין. לטענתו, כתב התביעה מעולם לא נמסר לו, והוא לא נפגש עם המוסר.

לגופו של עניין טוען המבקש, כי הוא אינו מכיר את המשיב (התובע), ומעולם לא שכר את שירותיו, או מסר לידיו את הטיפול בגביית שיקים חוזרים של לקוחות. לטענתו, את השיקים הוא מסר לידיו של עורך דין וליד סאלם מטמרה, לפני יותר מ – 13 שנים, ולאחר שנסגר משרדו של זה, פנה אליו המבקש בבקשה להחזיר את השיקים, ולהעביר את הייצוג לבא כוחו הנוכחי, עורך דין עומר יאסין, אך בקשותיו לא נענו. עוד הוא טוען, כי נודע לו מבא כוחו הנוכחי, כי התיקים הנ"ל הועברו לטיפולו של התובע, וזאת ללא הסכמתו, וללא ידיעתו. לטענתו, בדיעבד התברר כי התובע אף קיבל לידיו כספים בתיקי ההוצאה לפועל, מבלי לדווח על כך.

5. לטענת המשיב, הנתבע הוזמן לדין פעמיים, אך סרב לקבל את כתב התביעה לידיו.

לגופו של עניין טוען המשיב, כי הנתבע הוא שביקש ממנו שייצגו בתיקים הנ"ל, והתחייב אישית לתשלום שכר הטרחה המגיע לו. לא זאת בלבד, אלא שהנתבע ביקר רבות במשרדו וחתם לו על ייפוי הכוח, וניהל אתו משא ומתן קבוע הנוגע לתיקים הנ"ל, וכל רצונו הוא לחמוק מתשלום שכר הטרחה. בנוסף, עו"ד וליד סאלם שטיפל בתיקים לראשונה, עבד במשרדו של המשיב כעורך דין שכיר.

6. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

7. יישום ההלכות האמורות על המקרה הנוכחי מביא למסקנה, כי דין פסק הדין שניתן בהעדר

הגנה להתבטל, על פי שיקול דעת ביהמ"ש, אם לא מחובת הצדק.

המבקש טוען כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה. למעשה, אין בפני אישור מסירה חתום, אלא הצהרת המוסר אודות סירוב של המבקש לחתום. כאשר מוגשת הבקשה לביטול פסק הדין זמן קצר מאוד לאחר שזה נשלח לידי המבקש על ידי מזכירות ביהמ"ש (אישור מסירה מיום 1.8.13 והבקשה הוגשה ביום 15.8.13), הנטייה היא להאמין למבקש דווקא, כי לא קיבל את כתב התביעה לידיו, שכן כאשר התקבל לידיו פסק הדין פעל בזריזות לביטולו, כך שיש להניח שהיה פועל באופן דומה, לו קיבל לידיו את ההזמנה לדין.

על כל פנים, סבורני כי דין פסק הדין להתבטל על פי שיקול דעת ביהמ"ש, ואין להותירו על כנו מבלי שיינתן למבקש יומו בביהמ"ש. המבקש מכחיש כי שכר את שירותי המשיב. למעט יפוי כח, המתייחס ככל הנראה לאחד משלושת התיקים נשוא התביעה, ייפוי כוח אשר צורף לראשונה לתגובה לבקשה לביטול פסק הדין, אין במצורף לכתב התביעה מסמך המעיד על ההתקשרות בין הצדדים ועל תוכנה. לא צורף הסכם שכר טרחה כל שהוא, ולמעשה התביעה מבוססת על מסמכי התובע בלבד. ברי כי טענות המבקש, המכחיש את ההתקשרות מעיקרה, מחייבות ביטולו של פסק הדין.

8. אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 07/07/13. מאחר והבקשה לביטול פסק הדין הוגשה תוך זמן קצר לאחר שזה ניתן, אני רואה לנכון לקבוע, כי כל צד ישא בהוצאותיו.

לאור האמור לעיל, ובהתאם לתקנה 214(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני רואה לנכון אף ליתן למבקש רשות להתגונן.