קויירו(עציר) ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

עבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה.

לא היתה מחלוקת לראיות וכך גם לא לעילת המעצר.

בית המשפט קמא, כבוד השופט שמאי בקר, הורה על הארכת מעצר שני העוררים עד תום ההליכים, ומכאן הערר שבפני.

שני העוררים סיימו לרצות עונש מאסר חודשים ספורים לפני ביצוע העבירה הנוכחית.

במקרה של עורר מס' 2 – העבירה בוצעה ימים ספורים לאחר תום ריצוי מאסרו, ובמקרה של עורר מס' 1 – כשמונה חודשים לאחר תום ריצוי מאסרו.

לשני העוררים עבר פלילי מכביד ביותר, הכולל עבירות דומות ועבירות של בריחה ממשמורת חוקית וממעצר.

צדק בית המשפט קמא בשניים:

א.העבירה מצויה ברף הגבוה של עבירות הרכוש, ויש בה פוטנציאל לאלימות.

ב.בית המשפט יכול לערוך את אומדן המסוכנות בכוחות עצמו נוכח הנסיבות המפורטות לעיל.

שירות המבחן עמוס לעייפה, ואין מקום להלאות אותו בהערכת סיכון, בשעה שזו ניבטת הן מעיתוי ביצוע העבירה – מספר חודשים לאחר סיום מאסר – והן לאור העובדה כי מדובר בהתנהגות חוזרת.

אשר על כן, אינני סבור שיש לכפות על המשיבים את חירותם. משגמרו אומר כי משלח יד ברכוש הזולת יהא ייעודם ומקצועם, יש להגן על החברה מפניהם.

הערר נדחה.

בתום ההחלטה, מפנה תשומת הלב ב"כ העורר 1 כי הוא צריך לקבל מתאדון.

תשומת לב רשויות שב"ס להערה זו.

ניתנה והודעה היום ט' חשון תשע"א, 17/10/2010 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: