קוטלר צירנוביצקי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הוגשה תביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא לשלם לתובעת דמי לידה בעקבות לידת בנה ביום 26/7/10.

בהחלטה נאמר שהתביעה הוגשה בחודש נובמבר 2011, בחלוף 12 חודשים מהלידה, בניגוד להוראות סעיף 296 לחוק.

2.על פי חומר הראיות, מדובר בלידת בית.

3.בישיבת קד"מ נטען שלא נמצא במסמכי המוסד לביטוח לאומי דיווח של התובעת על הלידה.

התובעת טענה ששולם לה סך 3 ₪ לאחר הלידה ומכאן שהלידה דווחה למוסד לביטוח לאומי .

4.בעקבות דברי התובעת בישיבת קד"מ, הודיעה ב"כ הנתבע כי שולם לתובעת 3 ₪ ביום 2/5/10, לפני הלידה וללא כל קשר ללידה.

5.עוד טענה התובעת כי בעקבות לידת בנה, שולמה לה קצבת ילדים עבור שלושה ילדים וזאת החל מחודש ספטמבר 2010, בסמוך לאחר הלידה.

6.בישיבת 1/9/13 טען בן זוגה של התובעת כי התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי לידה עבור בנה רותם במועד, אלא שלא שמרה העתק.

עוד נטען כי מכיוון שהמוסד לביטוח לאומי יודע שנולד ילד, ולראיה – שולמה קצבת ילדים עבורו – לא ברור מדוע אינו משלם דמי לידה.

7.ב"כ הנתבע טען שאין קשר בין קצבת ילדים לבין דמי לידה, כי לצורך תשלום דמי לידה יש להוכיח מספר נושאים כגון אם מדובר בעצמאית – כי עבדה בתקופה הנדרשת ומה גובה המשכורת.

עוד נטען שהתובעת הגישה בעבר שתי תביעות לדמי לידה ומכאן שהפרוצדורה מוכרת לה.

8.לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן פסק הדין.

9.הזכאות לדמי לידה קבועה בסעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי:

"(א)מוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההיריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה".

נקבע כי גמלת דמי לידה היא מסוג הגמלאות המחליפות הכנסה ולכן אינה ניתנת לכל מבוטחת אלא למבוטחת שלרגל ההיריון או הלידה, אינה עובדת או אינה עוסקת במשלח ידה. דב"ע נב/ 3 – 0 עוליל זאקס נ' המל"ל, פד"ע כד 153.

10.בסעיף 296 לחוק נקבע כי כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.

התביעה כאן הוגשה בשיהוי ניכר, בחלוף למעלה משנה ממועד הלידה.

11.טענת התובעת כי הגישה תביעה בסמוך ללידה, לא הוכחה.

למעט אמירה כללית של בן זוגה בדיון, לא הובאו תימוכין כלשהם לכך.