קוטלר ירון נ' זינגר ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפינוי וסילוק יד וכן תביעה כספית לתשלום דמי שימוש ראויים בסך 13,200 ₪.

רקע

1.התובע מחזיק במניה אחת בחברת "היכלי נוי בע"מ" המקנה לו זכות בעלות בדירת מגורים בת חדר, בקומת קרקע בבניין הנמצא ברח' ארבע הארצות 4, תל אביב, הידוע כחלקה 406 בגוש 6214 (להלן: "הדירה" ו"הבניין" בהתאמה).

הגב' גרטרוד הלנה זינגר ז"ל (להלן: "המנוחה") שכרה את הדירה בשכירות מוגנת, וזאת מכח חוזה שכירות מיום 1.7.75 (להלן: "חוזה השכירות").

המנוחה נפטרה ביום 9.6.08.

הנתבע הינו נכדה של המנוחה וכיום הוא מחזיק בדירה.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת זכאותו של הנתבע להחזיק בדירה.

בתחילה הוגשה התביעה כנגד הנתבע וכנגד אביו, מר סלומון זינגר (להלן: "אבי הנתבע" או "מר זינגר"), שהינו בנה של המנוחה. בדיון מיום 30.3.09 הצהיר אבי הנתבע כי אינו מתגורר בדירה וכי אין הוא טוען לזכויות בה ועל כן, בהסכמת הצדדים, נמחקו פרטיו מכתב התביעה.

תמצית טענות התובע

2.לטענת התובע הנתבע פלש לדירה והוא מחזיק בה שלא כדין, שכן אין הוא עומד בתנאיו של חוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב- 1972 (להלן: "החוק").

התובע טוען, כי הנתבע לא התגורר עם המנוחה חצי שנה טרם פטירתה, וכי יש לו מקום מגורים חלופי בדירת הוריו ו/או בדירה אותה שכר יחד עם אחיו. בנוסף מפנה התובע לכך שבבעלות אבי הנתבע מספר נכסים בהם הנתבע יכול להתגורר.

התובע מוסיף כי בפועל אין הדירה כלל משמשת למגורים, אלא אבי הנתבע משתמש בה כמחסן לחפצי הוריו המנוחים וכמקום למנוחה, שכן היא נמצאת בסמוך לקיוסק שבבעלותו.

לאור האמור עותר התובע לסילוק ידו של הנתבע מהדירה, וכן לחיובו בדמי שימוש ראויים בסך 2,200 ₪ לחודש למשך 6 חודשים.

תמצית טענות הנתבע

3.הנתבע טוען כי הינו דייר מוגן בדירה מכוח סעיף 20 (ב) לחוק.

לטענת הנתבע, הוא עומד בשני התנאים הנדרשים בסעיף: הוא התגורר עם המנוחה למעלה מ-6 חודשים לפני פטירתה, ואין לו דירת אחרת למגוריו.

הנתבע טוען כי לאור מצבה הבריאותי הקשה של המנוחה מחד ומצבם הכלכלי הירוד של הוריו מאידך, הוא עבר להתגורר עם המנוחה בשנת 2003 וגר עימה באופן רציף עד לפטירתה.

הנתבע מציין כי בעת פטירת המנוחה לא היתה לו דירה אחרת למגורים- הוריו התגוררו בשכירות בדירה קטנה יחד עם אחיו ואחותו ולא היתה אפשרות כי יגור עימם בשל הצפיפות הרבה.

באשר לדירה אותה שוכר אחיו- טוען הנתבע כי מעולם לא התגורר בה, ובאשר לנכסי אביו- טוען הנתבע, כי אין מדובר בדירות מגורים אלא במחסנים, בשתי חנויות ובמגרש ריק.