קוטלז' נ' עיריית רמת גן

החלטה

בפני בקשה דחופה למתן צו מניעה שהוגשה ביום 22.1.14.

המבקש צרף שני משיבים לבקשה , עיריית רמת גן ומשרד עורכי דין שמנהל נגדו הליכי הגביה מטעם עיריית רמת גן.

הבקשה נוגעת להליכי גביה נגד המבקש שמנהלת המשיבה בגין חוב על פי פסק דין בהעדר.

המבקש צרף לבקשה כתב תביעה בו ביקש לקבוע כי המבקש אינו חייב בתשלום קנס חניה מיום 20.6.2001.

באותו יום בימ"ש קבע כי הבקשה מוגשת בשיהוי ניכר ללא כל נימוק לכך.

עוד נקבע כי לא צוין מהו סכום החוב בתיק שמבוקש למנוע גבייתו.

בימ"ש ציין כי טענות לעניין התיישנות הענישה אינן בסמכותו וככל שהמבקש מבסס פנייתו על בקשה לביטול גזר דין , יתכבד ויציין סכום הגביה הנוכחי.

ביום 29.1.14 המבקש הגיש תגובתו.

לעניין סכום החוב , המבקש מסר כי זה עומד על סך של 1,697 ₪.

לעניין השיהוי בהגשת הבקשה , המבקש טען כי מיד כשהתקבלה אצלו ההודעה בדבר החוב פנה למשיבה וכי לאחר שלא קיבל תשובה כלשהיא זמן רב ממועד פנייתו הניח כי טענותיו התקבלו.

המבקש טען כי המשיבים משכו הטיפול במשך 12 שנה "כאשר הן יודעות כי ככל שעוברות השנים יקשה" עליו להביא ראיותיו כי לא הוא או רכבו ביצעו העבירה.

עוד באותו יום בימ"ש קבע כי אין בפניו תביעה , אלא בקשה לעיכוב ביצוע הליכי גביה.

בימ"ש הוסיף וקבע כי לנוכח סכום החוב , הליכי הגביה יעוכבו ככל שהמבקש יפקיד בקופת בימ"ש אלף ₪ תוך 3 ימים ממועד מתן ההחלטה.

בימ"ש הוסיף וקבע כי לאחר שהמבקש יודיע לבימ"ש על הפקדת העירבון תינתן הוראה מתאימה להמשך ברור הבקשה.

ביום 31.1.14 בימ"ש קבע כי לנוכח הודעת המזכירות שהעירבון הופקד , הליכי הגביה מעוכבים והורה למשיבה להגיש תגובתה תוך 10 ימים.

ביום 11.2.14 המשיבה ביקשה וקיבלה ארכה להגשת תגובתה.

ביום 23.2.14 המשיבה הגישה בקשה לדחיית הבקשה ולחילופין להארכת מועד להגשת תגובה.

המשיבה הדגישה כי המבקש יודע על החוב לפחות משנת 2006 כעולה מבקשתו והפנתה לפסיקה לפיה בגין שיהוי מצומצם יותר נדחתה בקשה לביטול פסק דין על הסף.

המשיבה הפנתה לתשובת המשיבה משנת 2006 שדחתה פנייתו.