קוטינה אמל נ' רשות השידור

החלטה

1.המשיבה הגישה בקשה לביצוע תובענה כנגד המבקשת בלשכת ההוצאה לפועל.

2.בכתב התביעה נטען כי המבקשת רכשה מקלט טלויזיה ביום 20/4/04 ולא שילמה את האגרה בגינה בגין השנים 2005-8.

החוב בגין האגרה נכון למועד הגשת התביעה עמד על סך של 1,611 ₪.

3.במסגרת בקשה לרשות להגן כנגד התביעה טוענת המבקשת את הטענות הבאות:

ראשית, התביעה הוגשה בניגוד להוראת סעיף 81א'1 לחוק ההוצאה לפועל שכן אין המדובר בתביעה על סכום קצוב המבוססת על חוזה או התחייבות, כמו כן נטען כי המשיבה לא פירטה בכתב התביעה עובדות מהותיות לביסוס התביעה ואף לא צירפה מסמכים מהותיים לביסוס התביעה.

שנית, אין כל יריבות בין המבקשת למשיבה.

שלישית, התביעה התיישנה ו/או הוגשה בשיהוי ניכר הפוגם ביכולת המבקשת להתגונן בפני התביעה.

רביעית, המבקשת הינה קשת יום וסובלת ממחלות שונות.

חמישית, בשנים 2004 ו-2006 היא שילמה סכומים למשיבה לסילוק כל חובותיה אותם היא מכחישה. תשלומים אלה שולמו בטעות בין היתר משום שהחוב בגין סכומים אלה התיישן וכן כי הגיע לה פטור מאגרה.

שישית, בשנת 2006 היא חדלה להחזיק מקלט טלויזיה.

4.המשיבה בתגובתה מציינת כי ביום 25/4/04 הגיעה המבקשת להסדר בגין חובה למשיבה. לגבי התקופה משנת 1999 ועד למחצית שנת 2004 ובגין הסדר זה אכן שולמו הסכומים המפורטים בבקשתה.

בנסיבות אלה עולה בבירור המסקנה כי המבקשת אכן החזיקה במקלט טלויזיה.

לעניין טענת ההתיישנות טוענת המשיבה כי החוב הנטען בכתב התביעה מתייחס לחוב חלקי החל משנת 2006 ואילך ומכאן שאין מדובר בהתיישנות החוב.

לעניין טענתה כי מגיע לה פטור מאגרת טלויזיה מציינת המשיבה כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח כי היא מקבלת גימלה לפי חוק הבטחת הכנסה. הקיצבאות אותן היא מקבלת מאת המוסד לביטוח לאומי הינה בגין קיצבת שאירים ותשלומים בגין נכותה.

5.לאחר שעיינתי בחומר שבפני ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

התביעה מבוססת על חיוב מכח חוק רשות השידור ודי בכך על מנת להכשירה לידון בהליך של סדר דין מקוצר. אף הנספח שצורף לכתב התביעה מציינת כי על פי הרשימה המבקשת החזיקה במקלט טלויזיה ואף פורטו תקופות החיוב לרבות קרן החוב בגין כל שנה.

עובדת היות המבקשת כמחזיקה במקלט טלויזיה נתמכת אף מהמסמכים שצורפו לבקשתה ועל פיהם שילמה המבקשת חוב שהיה קיים בגין האגרה לתקופות עובר לתקופה המצויינת בכתב התביעה.

תשלום חוב על פי הסדר יש בו כדי להוות הודאה בעצם החוב וממילא כנגזרת מכך כי החוב מתייחס למקלט שהיה ברשותה.

למעלה מן הצורך יוער כי ככל שהמבקשת טוענת כי התשלומים נעשו בתום לב ו/או מתוך טעות היה עליה לפעול בהליך המשפטי המתאים להשבת הכספים.