קוגן נ' שמסיאן

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכן התנגדות לביצוע שטר אשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ בת"א.

בבקשתה טענה המבקשת שמדובר בשטר חוב שניתן כערבות לתקופת חוזה ראשונית של שנה וכאשר בתה והמשכיר האריכו את החוזה לא התבקשה לחתום פעם נוספת על כתב ערבות ומשכך אינה צריכה להיות ערבה להסכם השכירות.

בסיכומיה הוסיפה המבקשת טענות נוספות באשר למצב המושכר והסכום אותו נדרשה לשלם אלא שמדובר בטענות שעולות ראשונה בסיכומיה ללא תצהיר וללא כל הסבר מניח את הדעת ומשכך לא מצאתי מקום להידרש לטענות הללו כבר עתה והן נדחות.

מנגד טען המשיב כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות וכך גם ההתנגדות לגופה.

לטענתו, אין בפי המבקשת כל טענה מצדיקה הארכת המועד, בכל הנוגע להתנגדות לגופה טען המשיב שמדובר בכתב ערבות שנועד להבטיח את המשך הסכם השכירות, כך גם העידה בתה של המבקשת והמבקשת אף לא טרחה מעולם לדרוש את שטר החוב.

אדרש תחילה לבקשה להארכת מועד, אין מחלוקת שההתנגדות הוגשה באיחור ואף המבקשת סימנה על גבי בקשתה ברובריקה בקשה להארכת מועד.

כידוע, על מנת להאריך מועד שנקבע בחיקוק, כפי שנדרש במצב דנן, ובהתאם להוראות תקנות 528 לתקסד"א יש צורך בקיומו של טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד.

כטעם מיוחד נקבע בפסיקה טעם שהוא מחוץ לשליטת בעלי הדין.

במקרה שבפני המבקשת לא טרחה להציג כל טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד ואף לא טרחה לציין טעם כל שהוא שבגינו יש להאריך המועד להגשת ההתנגדות ולהצדיק המחדל שבהגשתו באיחור ואין די בציון הרובריקה בטופס שהוגש בלשכת ההוצל"פ על מנת להאריך המועד.

ודי בכך בכדי לדחות את ההתנגדות וכך הנני מורה.

למעלה מן הצורך אדרש בקצרה אף לטענות ההגנה של המבקש.

עיון בשטר עליו חתמה המבקשת מלמד שאין בשטר תאריך תפוגה.

יתרה מזאת בע"א 450/69 נוריאלי נ' פלסטיפק יצור מוצרים פסלטיים בע"מ, נקבע שהארכת זמן לפרעון מעבר לזמן פרעון הנקוב בשטר, אינה מהווה שינוי העיסקה המקורית אשר יש בה בכדי לפטור הערב מערבותו.

לפיכך, אין בעובדה שהוארך הסכם השכירות בכדי לפטור המבקשת מערבותה, מה גם שעל גבי הערבות לא היה כל תאריך ואף מעדותה של בתה של המבקשת הרי שהצדדים ידעו ששטר הערבות שצורף נועד על מנת להבטיח את קיומו של ההסכם.

בנוסף אף התנהגותה של המבקשת אשר במשך 4 שנים לא פנתה למשיב על מנת לקבל את שטר החוב בחזרה, מעידה שאף היא ראתה בשטר כשטר ערבות הנדרש על פי ההסכם.

אשר על כן, לא מצאתי שיש בפי המבקשת כל טענת הגנה ראויה ואף מטעם זה יש לדחות את הבקשות.

לפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות.

הבקשה וההתנגדות נדחות, התיק יוחזר ללשכת ההוצל"פ לשם המשך ההליכים.

ניתנה והודעה היום כ"ב אייר תשע"ב, 14/05/2012 במעמד הנוכחים.