קוגן ואח' נ' דוברובסקי ואח'

פסק דין

בכתב התביעה כותב התובע כי עצר בצד ימין כדי להוריד חברה של בתו, והנתבע הופיע ופגע במכוניתו בחלק האחורי שמאלי.

הנתבע התגונן והגיש תביעה שכנגד, בה כתב כי נהג מכוניתו ברח' תרנ"א בחדרה, במהירות של כ- 40 קמ"ש ולפתע יצא הנתבע מחניה בנסיעה לאחור ופגע במכוניתו.

בתשובה לתביעה שכנגד הרחיב התובע לתאר את עובדות האירוע תוך כדי שהכחיש נמרצות את הטענה כי נסע לאחור.

הוא טען כי חנה כשרכבו היה מעט באלכסון בבליטה של כ- 30 ס"מ ממפרץ החניה על מנת להוריד את בתו וחברתה, שהיו איתו ברכב.

בעת הפגיעה עדיין עמד, הדלת הקדמית מימין הייתה פתוחה כאשר החברה שישבה מאחור כבר יצאה מהרכב, והמתינה לחברתה, בתו של התובע, שהשתהתה קלות על מנת להיפרד מאביה התובע.

התובע טוען כי כיוון שבלט רק מעט לכביש נותר לנתבע די מקום כדי לעבור בבטחה מבלי לפגוע ברכב התובע העומד.

עוד מפנה התובע לכך שהוא זה שהגיש את התביעה ביוני 2008 כאשר הנתבע כלל לא חשב להגיש את התביעה אלמלא הוגשה נגדו תביעה.

בגרסת התובע תומכות בתו גליה וחברתה סאלי.

הנני מוכנה לקבל את עדותו של התובע כי היה עדיין בעצירה, אך אינני מקבלת את טענתו כי מכוניתו בלטה רק ב- 30 ס"מ ומעדיפה את גרסת הנתבע כי כאשר פגע ברכב התובע בלט החלק האחורי שמאלי הרבה יותר לעבר נתיב הנסיעה בו נסע הנתבע.

מירב האחריות רובצת אומנם לפתחו של הנתבע, אך יש רשלנות תורמת מצד התובע בכך שהחנה את מכוניתו כשהיא חוסמת חלק מנתיב הנסיעה שלא לצורך ושלא כדין.

בהתחשב בכל האמור הנני דוחה את התביעה שכנגד ומקבלת באופן חלקי את התביעה העיקרית, הנני מחייבת את הנתבעים איגור והראל לשלם לתובע קוגן סך 3500 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום הפירעון.

ניתן היום, כ"ה טבת תש"ע, 11 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: