קו אופ צפון היפרשוק בעמ נ' אלגריסי

החלטה

הוגשו לביצוע 4 שיקים שמסרה המבקשת למשיבה בשנת 1997.

אין מחלוקת כי הבקשה לביצוע הוגשה בשנת 1998 ושוב בשנת 2008.

לעת הזו, אין בפני כל הסבר להגשה באופן הנ"ל, אולם ניתן להניח כי הביצוע הועבר מלשכה ללשכה.

יחד עם זאת, טענת המבקשת בתצהירה כי קיבלה הודעה על נקיטת ההליכים רק 12 שנה לאחר מועד מסירת השיקים, לא נסתרה בחקירה הנגדית.

ייתכן, כי בקשת הביצוע הוגשה בלשכת ההוצל"פ בנצרת, אולם לא בוצעה מסירה של האזהרה, אלא לאחר שהביצוע הועבר ללשכת ההוצל"פ בנתניה.

המבקשת טענה טענות רבות נגד הביצוע, בין היתר טענה להתיישנות, להעדר יריבות, להעדר מסירת הודעת חילול, להעדר תמורה ולפירעון מלא.

אכן, כפי שהתרשמתי בחקירתה הנגדית, המבקשת לא ידעה להסביר את טענותיה שהן בעיקרן טענות משפטיות.

התברר, במהלך החקירה, כי המבקשת איננה כופרת במסירת השיקים למשיבה ולכן את טענת העדר היריבות יש לדחות.

בנוסף לכך, כאמור לעיל, הביצוע החל בשנת 1998 ולכן לא ניתן לטעון להתיישנות.

אף טענת אי מסירת הודעת חילול נסתרה בחקירה הנגדית בעת שהמבקשת הודתה כי ידעה שהשיקים חוללו ואף טרחה לפנות למשיבה ולפרוע את החוב.

סופו של דבר, מכל טענות המבקשת, נותרה שאלה אחת שהיא במחלוקת האמיתית והיא שאלת הפירעון.

ככלל, טענת פרעון יש לטעון לפרטי פרטים ולצרף סימוכין והנטל להוכיח אותה מונח על מי שטוען כי פרע את החוב.

יחד עם זאת, בנסיבות בתיק זה כפי שתיארתי מעלה ולא נסתרו בכל דרך, המבקשת קיבלה את ההודעה בדבר נקיטת הליכי הוצל"פ כ-12 שנה לאחר שהשיקים חוללו והיא טוענת שהקבלה שנמסרה לה בעת שפרעה את החוב, לא נשמרה בידה לנוכח פרק הזמן הממושך שחלף ולנוכח נסיבות אישיות ובין היתר הליכי גירושין.

לכאורה, בנסיבות כאלה, נגרם נזק ראייתי למבקשת, בשל השיהוי הרב של המשיבה בנקיטת ההליכים.

כידוע, אופן ההוכחה איננו שיקול לבקשה למתן רשות להגן.

כל אימת שהמתגונן מראה הגנה אפשרית, ולו בדוחק, יש לאפשר לו את יומו בביהמ"ש, גם אם דרכי ההוכחה של טענותיו קשות הן.

לו היה חולף פרק זמן סביר, ייתכן ודרך ההוכחה של המבקשת לטענת הפרעון היתה קשה יותר, אך דומני שלנוכח המתואר ולנוכח הנזק הראייתי האמור, לא יקשה בידה להוכיח טענתה.

לאור האמור, הבקשה מתקבלת בחלקה בלבד ביחס לטענת הפרעון.

אני פוסקת הוצאות הליך זה בסך של 1000 ₪ + מע"מ שישולמו לפי התוצאה הסופית.