קהמוז(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

המשיב מרצה מאסר של 4 שנים ו-9 חודשים בשל עבירות סמים. בעתירה זו הוא מלין כנגד מניעת חופשותיו. בתשובת המשיבים נאמר כי חופשותיו של העותר סורבו בשל כך שבעניינו קיים חומר מודיעיני המצביע על המשך פעילותו הפלילית. כן הפנו את בית המשפט להחלטה מעתירה קודמת שהגיש העותר, שניתנה ביום 11.8.10, במסגרת עת"א 10198-06-10, שגם היא נדחתה בשל קיומו של מידע מודיעיני דומה.

ב"כ המשיבים הפנה הן למידע המודיעיני שעמד בבסיס ההחלטה הקודמת הנ"ל והן למידע מודיעיני מאוחר לאותה החלטה ועדכני שנתקבל מאז ועד לעת האחרונה.

בהסכמת ב"כ העותר הוצג לעיוני החומר המודיעיני כולו ולאחר שעיינתי בו נחה דעתי כי אכן עולה ממנו כי העותר ממשיך לעסוק בפלילים אף ממקום מושבו בכלא.

בנסיבות אלה, הן בשל המסוכנות הנשקפת מן העותר לו יוצא לחופשה, והן בשל כך כי חופשה אינה זכות קנויה לעותר או לכל אסיר אחר, אלא מותנית בהתנהגות נורמטיבית ותקינה בין כתלי בית הכלא, לא מצאתי פגם כלשהוא בהחלטת המשיבים.

אשר על כן, אני דוחה את העתירה.

החומר המודיעיני יוחזר לפמ"צ באמצעות העוזרת המשפטית בלשכתי.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"א, 12 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: