קבת מהנדסים ובונים בע"מ נ' י. לרר (הנדסה) בע"מ

פסק דין

תביעה בגין דרישה לתשלום תוספת התייקרויות בין קבלן משנה לקבלן ראשי.

ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984, לאחר שהגישו תצהירי עדות ראשית, וסיכמו טענותיהם בעל פה. עוד הוסכם כי ביהמ"ש יהיה מוסמך לפסוק כל סכום שינוע בין 0 ₪ (דחיית תביעה וחיוב בהוצאות) לבין 11,500 ₪ כולל.

1.בין התובעת לנתבעת נכרת ביום 18/2/03 הסכם לביצוע עבודות קבלניות. בהתאם להסכם התחייבה התובעת לבצע עבור הנתבעת עבודת בניה של מעון יום ופיתוח שטח ציבורי - "עד מפתח", וזאת עד ליום 31.8.03.

2.ערך העבודות הפאושלי והסופי נקבע לסכום של 1,270,000 ₪ (לא כולל מע"מ). כן נקבע בהסכם כי:

"המחירים הם קבועים וסופיים ולא יועלו מחמת איזו סיבה שהיא, לרבות עליית מחירי חומרים, מוצרים ושירותים, עליות שכר ותנאים נלווים, עליות במדד כלשהו, שינוי בשער חלופי של השקל חדש כלפי מטבע חוץ כלשהו או מחמת כל סיבה אחרת, פרט לעבודות נוספות והזמנת המזמין".

3.אין מחלוקת כי העבודות לא הסתיימו במועד שנקבע בהסכם (31/8/03) אלא נמשכו (שלא ב-"אשמת" התובעת) עד חודש מאי 2004.

4.ביום 17.5.04 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב המסכם את חובה כלפי התובעת ("סיכום פגישה לחשבון סופי" - נספח ב' לתצהיר התובעת). בסיום מכתב זה כתב נציג הנתבעת כי הסכומים שפורטו אינם כוללים סיכום בדבר תשלום התייקרויות מתום חודש הביצוע החוזי.

5.בהמשך אף חתמה התובעת על מסמך "העדר תביעות" כלפי הנתבעת, וגם באישור זה נרשם כי:

"העדר תביעות זה אינו חל על סיכום בדבר תשלום התייקרויות בביצוע עבודה מתום 6 חודשים (תקופת ביצוע על פי החוזה) ועד לאישור החשבון הסופי של המזמין שישולם מיד עם קבלת חשבון סופי ומאושר מהמזמין. בהתייחס להתייקרויות בחשבון הסופי, על פי תנאי התשלום בהסכם".

6.גם במכתב ששלחה הנתבעת לתובעת ביום 23.11.04 חזרה הנתבעת והבטיחה לתובעת כי "עם קבלת התשלום עבור החשבון הסופי נערוך חשבון התייקרויות עבור תקופה שמעבר למועד גמר החוזי בלבד".

7.התביעה הוגשה על סכום של 53,470 ₪ ובוצע בה, ע"י התובעת, חישוב התייקרויות מסוף תקופת החוזה (אוגוסט 2003) ועד מועד ביצוע העבודות בפועל (מאי 2004).

טענות הצדדים:

8.התובעת:

א. אין חולק כי התובעת זכאית לתשלום התייקרויות.

ב. יש לחשב את ההתייקרויות כאשר מדד הבסיס הוא מועד כריתת ההסכם בין הנתבעת לבין מזמינת העבודה (מאי 2002). לחילופין יש לקחת בחשבון כמדד בסיס את מועד חתימת ההסכם בין הצדדים (פברואר 2003).

9.הנתבעת:

א. התביעה הוגשה בשיהוי ניכר.

ב. בהסכם שנכרת בין הצדדים נקבע כי לא ישולמו תוספות בגין התייקרויות.

ג. גם אם יש מקום לתשלום התייקרויות אזי מדד הבסיס הינו המועד שנקבע לסיום העבודות על פי ההסכם (אוגוסט 2003). חישוב נכון מוביל לתוספת של 179 ₪ בלבד.