קבלת תביעה על פי אמנת האג

1.         בפני תביעה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א - 1991 (להלן: " חוק אמנת האג" או " האמנה"), אשר הוגשה ע"י התובע, פלוני, כנגד אשתו, אלמונית, להורות על החזרת בתם הקטינה לפינלנד.

  השתלשלות העניינים :

2.          התובע, יליד ....., הינו בעל אזרחות אוקראינית ומתגורר בפינלנד במעמד של תושב.

הנתבעת, ילידת ....., הינה בעלת אזרחות ישראלית, ובעלת רישיון שהייה זמני בפינלנד.

בני הזוג הכירו זה את זו באמצעות האינטרנט בשנת 2003. לאחר תקופה ארוכה בה התכתבו השניים ביקרה הנתבעת בפינלנד בשנת 2006; בביקורה זה, אשר ארך כשבועיים, החליטו הצדדים להינשא.

השניים נישאו זל"ז ביום 25.5.07 בעיר ..... בפינלנד.

לצורך קבלת רישיון ישיבה והסדרת מעמדה בפינלנד, נדרשה הנתבעת לצאת את גבולות פינלנד ולהגיש בקשה לרישיון כניסה. לאור זאת, שבה הנתבעת לישראל חודשים מספר לאחר הנישואין, שהתה בארץ כשלושה חודשים, ושבה לפינלנד ביום 8.11.08 עם קבלת רישיון שהייה זמני שם לתקופה של שנה (ר' תמצית מערכת מידע אוכלוסין של פינלנד, אשר צורפה כנספח ד' לתגובת הנתבעת). ממועד זה ועד ליום עזיבתה לישראל התגוררו הצדדים יחדיו בפינלנד, בדירה אותה קיבלו מממשלת פינלנד כהטבה סוציאלית.

ביום .... נולדה בפינלנד בתם של הצדדים הקטינה ... (להלן: " הקטינה").

הקטינה הינה בעלת אזרחות ישראלית (ר' תמצית מערכת מידע אוכלוסין של פינלנד, אשר צורפה כנספח ד' לתגובת הנתבעת), ובעלת רישיון ישיבה זמני בפינלנד, אשר עתיד לפוג ביום 3.5.2011 (בהתאם לתצלום דרכונה של הקטינה אשר צורף כנספח ה לתגובת הנתבעת).

ביום 29.5.10 טסו הנתבעת והקטינה לישראל בכדי שהנתבעת תוכל לסעוד את אמה שעתידה הייתה לעבור ניתוח; הנתבעת הודיעה לתובע כי היא תחזור עם הקטינה בתאריך 25.6.10. כרטיסי טיסה חזרה לפינלנד נרכשו מראש בפינלנד לתאריך 25.6.10, אולם הנתבעת והקטינה לא שבו עוד לפינלנד.

ביום 18.7.10 הגישה הנתבעת תביעת משמורת כנגד התובע ( תמ"ש 26704-07-10; בפני כב' השופטת שטיין).

דא עקא, ביום 6.9.10 התקבלה בבית המשפט הודעת פרקליטות המדינה, המחלקה לעניינים בינלאומיים, ולפיה ביום 22.8.10 התקבלה בקשה מהרשות המרכזית בפינלנד, מטעם התובע, להפעלת האמנה. בעקבות הודעה זו הושהו ההליכים בתיק המשמורת (החלטה מיום 6.9.10).

ביום 22.11.10 הוגשה התביעה בנדון להשבת הקטינה לפינלנד.

עיקרי טענות הצדדים :

טענות התובע :

3.       לטענת התובע, הרחקת הקטינה בוצעה שלא כדין ובהעדר הסכמתו.

לטענתו, מקום מגוריה הקבוע של הקטינה טרם הרחקתה היה בפינלנד, ואף הנתבעת, בעת שנישאה לתובע, נתכוונה לחיות עימו יחדיו בפינלנד ולהקים שם משפחה.

לטענתו, התנגד נחרצות להגירת הנתבעת והקטינה ארצה עוד בעת שהגתה הנתבעת את הרעיון בפברואר 2010, ומעולם לא נתן הסכמתו לכך, על אף ויכוחים שניהלו בנושא זה.

לטענתו, באביב 2010 הודיעה לו הנתבעת כי היא נוסעת לבקר בישראל את אמה העתידה לעבור ניתוח, וביקשה לקחת את הקטינה עימה. התובע הסכים לביקור זה אשר בסיומו אמורות היו הנתבעת והקטינה לשוב לפינלנד ואף נרכשו כרטיסי טיסה לישראל ליום 29.5.10 וכן כרטיסי חזרה לפינלנד ליום 25.6.10. דא עקא, יום או יומיים בלבד טרם מועד שובן לפינלנד טלפנה הנתבעת אל התובע והודיעה לו כי אין בכוונתה לשוב. לדבריו, לקה במשבר ובהלם עקב מעשה החטיפה.