קבלת עררי התביעה על ההחלטה לשחרר ממעצר מיידי אבנים

ביום 1.1.08 נעצרו שני המשיבים ע"י כוח צה"ל שפעל בכפר קפין.

עפ"י טענת החיילים, השניים זוהו כמי שיידו אבנים, יחד עם אחרים, לעבר הכוח. החיילים מוסרים כי בטוחים הם בזיהוי המשיבים. לעומתם, מכחישים המשיבים השתתפות באירוע האמור.

על יסוד עדויותיהם של החיילים, הועמדו המשיבים לדין והתביעה הצבאית ביקשה להורות על מעצרם עד תום ההליכים. בימ"ש קמא דחה את טענות הסנגוריה בנוגע להיעדר תשתית ראייתית, אך הורה על שחרור המשיבים על יסוד גילם הצעיר, והעובדה כי מדובר באירוע חד פעמי, שלא הסתיים בנזק. ביהמ"ש ציין כי לטעמו לא הועמדו החיילים בסיכון גדול במקרה זה.

התביעה הצבאית סבורה כי שגה בימ"ש קמא, וכי מן הראוי היה להיצמד להלכה הברורה, לפיה עבירה של יידוי אבנים מקימה עילת מעצר של מסוכנות.

ב"כ המשיבים סבור כי החלטת בימ"ש קמא ראויה בנסיבות, ונותנת ביטוי הולם לקושי הראייתי הטמון בעדויות החיילים ולנסיבותיהם האישיות של המשיבים.

דין עררי התביעה להתקבל.

איני יודע מאין שאב בימ"ש קמא את בטחונו כי החיילים לא היו בסיכון. מתיאור האירוע כפי שנמסר ע"י החיילים, עולה תמונה שונה לגמרי, לפיה בפנינו אירוע רב משתתפים, בו הושלכו בקבוקים, חזיזים ואבנים לעבר סיור צה"ל. המציאות הביטחונית הסוררת מזה שנים באזור, לימדה אותנו באופן שאינו משתמע לשתי פנים אודות הסיכון הטמון בהתרחשות מעין זו.

עוד נזכור, כי המשיבים בני 16 ו-17, ועל כן, משתייכים הם לקבוצת הגילאים העוסקת ככלל בסוג זה של עבריינות.

לנוכח האמור, ולאחר שאף אני התרשמתי מקיומן של ראיות לכאורה מוצקות, הגעתי למסקנה כי לא היה מקום להורות על שחרור המשיבים.

אשר על כן, עררי התביעה מתקבלים. המשיבים ייעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

ניתנה והודעה היום, 13 בינואר 2008, ו' בשבט התשס"ח, בנוכחות המשיבים, ב"כ והתוב"ץ.

המשנה לנשיא

רמ"שית: שי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: