קבלת ערעור על חומרת העונש בעבירה של אי שמירתו של רכוש צבאי-התקבל

1.      המערער הורשע בבית הדין קמא, על פי הודאתו, בעבירה של אי שמירתו של רכוש צבאי, לפי סעיף 80 רישה לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. בעת מלחמת לבנון השנייה הגיע המערער, ששירת כלוחם בשירות מילואים, לחופשה בבית משפחתו. הוא הניח את נשקו האישי, רוס"רM-16 , ומחסנית, על שולחן בפינת האוכל. לאחר זמן מה פנה המערער לישון והותיר את כלי הנשק במקום שבו הניחו. כשהתעורר גילה כי כלי הנשק נעלם. נמסר כי בהזדמנויות אחרות נהג המערער להטמין את הרוס"ר במקום מסתור בבית. בעת שישן המערער לא היו אנשים נוספים בבית, במשך כשעה. החלונות הסמוכים למקום הנחת הנשק לא היו תקינים ולא ניתן היה לנעול אותם.

2.      בבית הדין קמא הציגו הצדדים הסדר טיעון, שבמסגרתו עתרו להטיל על המערער קנס של 2,000 ש"ח, מאסר מותנה והורדה בדרגה אחת. הסדר הטיעון נסמך על רקעו החיובי של המערער, שבלט מן המסמכים שהוגשו לגביו, ועל העובדה כי המערער שהה בחופשה מן הלחימה והיה עייף מאוד.

3.      בית הדין קמא סבור היה כי המערער נהג ברשלנות רבה- הוא השאיר את הנשק במקום חשוף, ללא השגחה וללא אבטחה נאותה. להשקפת הערכאה הראשונה, בנסיבות כאלה ההסדר אינו יכול לעמוד ומתחייבת גם ענישה בדרך של מאסר בפועל. בית הדין קמא ראה, אפוא, להטיל על המערער, בנוסף לעונשים שלהם עתרו הצדדים, ארבעה עשר ימי מאסר בפועל, שירוצו בעבודה צבאית. מכאן הערעור.

4.      בערעור טוען המערער כי יש, כברגיל, לקיים את הסדר הטיעון. להשקפתו, אין המדובר בהתרשלות במידה כזו שאינה סובלת את ההסדר שנתגבש בין הצדדים. המערער מדגיש כי הרובה הושאר בתוך בית, שבו היו המערער ולפרקים אדם נוסף. המערער סבור כי בית הדין לא נתן משקל ראוי לתרומתו של המערער בשירות המילואים ולעובדה כי רשלנותו נבעה מעייפות, משחזר לחופשה מן המלחמה.

5.      התביעה הצבאית הודיעה כי היא מצטרפת לעמדת המערער ומסכימה להחזיר את הסדר הטיעון על מכונו.

6.      ניתן להבין לליבה של הערכאה קמא, שהתקשתה לקבל את ההסדר. נשק, אם אין שומרים עליו בקפדנות, נוח להיגנב והוא עלול להתגלגל לידיים עוינות ולהביא לפגיעות בנפש ובגוף. לחיילי צה"ל, בשירות סדיר ובמילואים, משוננים, השכם והערב, כללי השמירה והאבטחה של נשקם האישי. דרך המלך בענישת אלה המתרשלים בשמירה על נשקם והוא נגנב כתוצאה מכך, היא, על כן, במאסר לריצוי בפועל. לעיתים, לפי הנסיבות, במאסר ממשי ולעיתים בעבודה צבאית.

7.      עם זאת, כידוע, ככלל הסדרי טיעון לקיום נועדו (ראו ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577). בנסיבות הקונקרטיות, ולא בלי היסוס, ראינו  להחזיר את ההסדר על מכונו, בשים לב לרקע לאירוע ולעובדה כי המערער שירת שנים, ואף עובר לאירוע, כלוחם ומפקד, בשירות המילואים. נקודות הזכות הרבות שצבר ראויות היו לבוא בכלל שיקולי הענישה.

8.      עונש המאסר לריצוי בפועל שהטיל בית הדין המחוזי יבוטל. יתר רכיבי העונש יעמדו בעינם.

ניתן והודע היום, כ"ח באלול התשס"ז‏, 11 בספטמבר 2007‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

_______________        ________________            ________________

אב"ד                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                  העתק           נאמן           למקור

                                                                        רס"ן     נילי שרעבי - בלומנטל

תאריך: ______________________                    ק'               בית                הדין