קבלת ערעור כנגד חומרת העונש בעבירה של היעדרות מן השירות שלא ברשות

המערער, טור' אלכסנדר גוטליב, הורשע בבית-הדין המחוזי מ"ש מטכ"ל בגין היעדרות בת 122 ימים משירות צבאי. הוטלו עליו בגין כך בבית-הדין קמא הנכבד מאה ימי מאסר לריצוי בפועל, תוך הפעלה בחופף של עונש מאסר מותנה לתקופה זהה. כן הוטל עליו מאסר מותנה.

על חומרת עונש זה ערער המערער באמצעות בא-כוחו, עו"ד ליאור אליעזר-אלימלך. בערעור ביקש הסנגור כי נורה על ביטול עונש המאסר לריצוי בפועל, וכן כי נורה על הארכת עונש המאסר המותנה, אשר הופעל על ידי הערכאה קמא.

בא כוח המערער טען כי בית-הדין קמא שגה בנותנו משקל מצומצם מדי לנסיבותיו האישיות של המערער, לעברו ולכך שהמערער לא התאים לשירות מלכתחילה, וכן לכך שבעת שנשפט, נקבע לו כבר פרופיל בלתי-כשיר לשירות על רקע נפשי,     שברקעו - מחשבות אובדניות.

המערער נדון בעבר לפני בית-דין צבאי פעמיים בגין עברות של העדר מן השירות (צפ/110/07; ואחר-כך - מט/717/07; ע/147/07). את ביצוע ההיעדרות הנדונה בתיק הנוכחי החל המערער זמן קצר לאחר שסיים לרצות עונש בן 120 ימי מאסר שנגזר לו בגין היעדרותו הקודמת.

התביעה הצבאית התנגדה לקבלת הערעור ותמכה יתדותיה בהנמקת פסק-דינה של הערכאה קמא.

במהלך תקופת כליאתו בתיק הנוכחי נקבע למערער על ידי פסיכיאטרית בסיס כליאה XXX פרופיל 21 מטעמים נפשיים. המלצה זו נתאשרה על ידי ועדה רפואית מוסמכת, אשר דנה בעניינו. צוין בגזר הדין של הערכאה קמא כי המערער הובהל לחדר מיון בבית-חולים חמש פעמים בגין אובדן ההכרה בתקופת מעצרו. בכל המקרים המליצו רופאי חדר המיון על מעקב על ידי קב"ן ופסיכיאטר בצבא.

מחוות-הדעת הפסיכיאטרית למדנו כי המערער מצוי מזה תקופה ארוכה במצב של משבר הסתגלותי המלווה בתגובה דיכאונית מתמשכת. הפסיכיאטרית התרשמה מהחמרה במצבו של המערער וציינה כי ניכר בו ייאוש רב, וכי כוחות ההתמודדות של המערער עם המציאות, ובכלל זה עם השירות הצבאי, אזלו לחלוטין. לאור כל אלה ציינה כי "במצבו של היום אינו מתאים לשרות".

עיינו גם בחוות דעתו של ד"ר פיוטר מלב, פסיכיאטר, אשר בעברו שימש כסגן הפסיכיאטר המחוזי בצה"ל, אשר בדק את המערער באורח פרטי בחודש מארס 2008 (דהיינו במהלך ההיעדרות אשר עליה נסב הערעור).

ד"ר מלב ציין בחוות-דעתו כי המערער הוא צעיר בעל רקע משפחתי ואישי פסיכיאטרי (אביו מטופל בשל דיכאון וגם לאחותו הותאם פרופיל נפשי); הוא עצמו אובחן זה מכבר כבעל אישיות בלתי בשלה. המומחה מתאר בחוות-דעתו מצב של דקומפנסציה המתבטא בסימני דיכאון וחרדה לרבות מחשבות ייאוש והתאבדות. ד"ר מלב התרשם מהיעדרם של כוחות התמודדות. הוא אבחן החמרה נוספת במצבו הנפשי מאז שנבדק על ידי ועדה רפואית לאחרונה. עוד ציין המומחה כי כל ניסיון להמשיך לשלב את המערער בשירות יגרום להדרדרות נוספת במצבו הנפשי, שכן "בעת ייאוש עלול לפגוע בעצמו".

לפיכך המליץ הפסיכיאטר להעמיד את המערער לפני ועדה רפואית לקביעת כשירותו להמשך שירות.

עולה גם כי לאורך תקופה ארוכה נוטל המערער, במצוות רופאיו, תרופות נוגדות דיכאון.

בהתחשב בנסיבות אלו, ובפרט בהתחשב בחשש שהמשך החזקתו של המערער בכליאה ימשיך לדרדר את מצבו הנפשי, מצאנו כי במקרה זה מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הימנעות מהפעלת העונש המותנה אשר היה תלוי ועומד נגד המערער בגין היעדרותו הקודמת מן השירות, ובהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 33(ג) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955; ראו והשוו ע/54/06 טור' יחזקאל נ' התובע הצבאי הראשי (2006), ע/161/04 טור' טפליצקי נ' התובע הצבאי הראשי (2005)).

לפיכך מצאנו לקבל את הערעור ולקבוע כי עונש המאסר המותנה, אשר הופעל על-ידי הערכאה קמא, יוארך למשך שנה נוספת. כמו-כן מצאנו לבטל את עונש המאסר לריצוי בפועל, אשר נגזר למערער. חלף זאת, מצאנו להטיל על המערער עונש של נזיפה חמורה.

ניתן והודע היום, כ"ד בתמוז התשס"ח‏, 27 ביולי 2008‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

         ______________        ______________        ______________

                      נשיא                                 שופט                                 שופט

חתימת המגיה: _________________                      העתק נאמן למקור
                                                                                             רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                       ק' בית הדין