קבלת בקשה לתיקון צו ירושה שלא איזכר בן ודחיית תביעה לשיתוף דירת מגורים של שני מנוחים

1. לפני הכרעה בשני הליכים בעניין עזבון המנוח *** ז"ל (להלן: "המנוח"):

ת"ע 3595-09-18 – בקשה לתיקון צו ירושה אחר המנוח שהוגשה על ידי המבקש.

תמ"ש 66442-05-18 – תביעה לפסק דין הצהרתי לגבי דירת מגורי המנוח ואשתו המנוחה. בית המשפט התבקש להצהיר כי דירה זו הייתה משותפת למנוח ולאשתו המנוחה. ובהתאם לאור תיקון צו הירושה, התבקש להורות כי חלקו של התובע בזכויות בדירה הוא 3/8 מהזכויות. (להלן: "התביעה לפסק דין הצהרתי").

2. הצדדים להליך: המבקש – בנו של המנוח.

המשיבים- נכדיו של המנוח מבתו שנפטרה לפניו, ואביהם- המשיב.

רקע עובדתי וההליכים המשפטיים

3. המנוח הלך לבית עולמו ביום 11.10.2007.

4. המנוח היה נשוי בשנים 1941-1953 לאשתו הראשונה *** ז"ל שהלכה לעולמה בשנת 2004. מנישואי המנוח לאשתו ***, נולד בנם המשותף ---- (להלן: "המבקש" ו/או "התובע"), יליד X.X.1947. נושא אבהותו של המנוח למבקש היה במרכז המחלוקת בין הצדדים, כפי שיפורט להלן.

5. המנוח נישא בשנית ל*** ז"ל שהלכה לעולמה ביום 6.9.2007 (להלן: "המנוחה" ו/או "אשת המנוח"). מנישואים אלה נולדה למנוח ולאשתו, בתו, *** ז"ל (להלן: "הבת המנוחה"), שנפטרה לפניו ביום 14.10.2004.

6. הבת המנוחה נישאה ל****, המשיב 3 (לצורכי נוחות, להלן: "המשיב") ומנישואים אלה נולדו משיבים 1 ו-2 (להלן: "המשיבים" ו/או "הנתבעים").

7. ביום 13.12.2007 הוגשה לרשם לענייני ירושה בקשה לצו ירושה אחר המנוח (ובמקביל גם אחר אשתו המנוחה) על ידי המשיבים. מאחר שהמשיבים היו באותה העת קטינים הבקשה הוגשה באמצעות המשיב, אביהם והאפוטרופוס הטבעי שלהם (צורף כנספח ח' לבקשה לתיקון צו ירושה).