קבלסון נ' ישעיהו

החלטה

בפני בקשה להמרת העיקול הזמני שהוטל על כספי המבקש המוחזקים בחשבון הרשום על שם אשת המבקש אצל יו בנק בעיקול על מניות המבקש בחברה ובנכס מקרקעין.

כפי שיובהר להלן אין מקום לדון בבקשה לגופה ודינה להימחק, וזאת תוך מתן אפשרות למבקש לשוב ולעתור לסעד המבוקש, אך זאת בכפוף לכתוב בהחלטתי זו להלן.

בבקשתו טען המבקש, כי הכסף שעוקל אצל "יו בנק" כלל אינו כספו, אלא עסקינן בכספה של אשתו. ראו: סעיף 2 לתצהיר התומך בבקשה להמרת העיקול מיום 8.11.10.

מאידך, אין חולק, כי מקור הכספים המופקדים בחשבון הבנק האמור הינו תמורת מכר דירתם המשותפת של המבקש ואשתו ברח' הפלמ"ח בירושלים. ראו: סעיף 10 לתצהיר אותו הגיש המבקש ביום 26.9.10; עמ' 13-14 לפרוטוקול הדיון מיום 14.10.10.

מחד גיסא טען איפוא המבקש, כי סכום הכסף שעוקל אצל "יו בנק" כלל אינו כספו ומאידך גיסא טען, כי מקור סכום כסף זה הינו תמורת מכר דירתם המשותפת של המבקש ואשתו. סבורני, כי המבקש אינו רשאי לטעון בבקשתו טענה עובדתית המנוגדת לטענה עובדתית קודמת אותה טען במסגרת ההליך המשפטי. יש לציין אף, כי טענתו העובדתית של המבקש, שכספי מכר הדירת המשותפת מופקדים אצל "יו בנק" אף הצמיחה לו תועלת, שכן נוכח הטלת העיקול אצל "יו בנק" בוטלו כל יתר העיקולים שהוטלו במסגרת התובענה דנן קודם לכן, בהסכמת המשיב. יש לזכור, כי מלכתחילה סבה בקשת המבקש לביטול העיקול סביב העיקולים הללו.

ההלכה הנוהגת הינה, כי בעל דין אינו רשאי לטעון טענות עובדתיות חלופיות, או לטעון ראשית טענה עובדתית אחת ולאחר מכן לטעון טענה נוגדת. טיעון עובדתי סותר מעין זה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ואין להסכין עמו. השוו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא הוצאה לאור בע"מ, בעמ' 71 ואילך והאסמכתאות הנזכרות שם.

לא זו אלא אף זו, שאשת המבקש לא טענה דבר ואף לא הגישה תצהיר התומך לכאורה בטענה בדבר בעלותה הייחודית בסכומי הכסף נשוא העיקול. בידי אשת המבקש היה לפנות בתובענה מתאימה באשר לבעלות בסכומי הכסף האמורים וכן לכאורה אף היה ביכולתה לפנות אף בגדרי ההליך דנן בבקשה בהיותה לכאורה "מחזיקה" אצלה הוטל העיקול (ביחסים שבין הבנק לבין אשת המבקש הזכות כלפי הבנק הינה לכאורה זכות אשת המבקש ויחסים שבין המבקש לבין אשתו זכאי לכאורה המבקש לקבלת הכסף המופקד בבנק מאת אשתו).

אשר על כן נמחקת בזה הבקשה להמרת העיקול, וזאת מבלי לגרוע מזכות המבקש להגישה בשנית תוך זניחת הטענה העובדתית, לפיה הכסף נשוא העיקול אינו כספו.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך 2,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"א, 04 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: