קבלו נ' עיריית רמת גן

פסק דין

1.ערעורה של המערערת, הנתבעת בתיק ת.א. 164174/02, על החלטתו מיום 8.8.13, של כב' הרשם דורון יעקובי שקבע כי האחריות לזימונו של מר אורן סלבין, אשר על פי הנטען ביצע את המסירה של כתב התביעה למערערת מוטל על כתפי המערערת.

כן הורה הרשם בהחלטתו שלא לזמן לחקירה את העובדת הסוציאלית שכן לא ראה טעם בזימונה או כי יש בעדותה לבסס את טענות ההגנה, שכן הדיון שבפניו הינו בקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

2.יחד עם הודעת הערעור הגישה המערערת בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור, שכן הדיון בפני הרשם נקבע לתאריך 8.9.13, מועד בו לא יוכרע הערעור וייגרם למערערת נזק בלתי הפיך.

המשיבה הגישה תגובה לבקשה ומתנגדת לעיכוב הביצוע, מהנימוקים המפורטים בתגובתה הארוכה והמפורטת לה צורפו נספחים.

המערערת הגישה תשובה לתגובת המשיבה.

3.בתאריך 21.8.13, הוריתי לצדדים להגיש עיקרי טיעון באופן שמועדי הגשתם עד סוף חודש אוקטובר.

במצב דברים זה שוכנעתי שיש להורות על עיכוב ביצוע, ובהחלטה מיום 3.9.13, בשל כתבי הטענות המפורטים שהגישו הצדדים לתיק, עוד טרם הגשת עיקרי טיעון, הצעתי כי כל שהוגש ייחשב כעיקרי טיעון וימצה את הטענות ללא צורך בהגשת עיקרי טיעון ועל בסיס החומר שהוגש יינתן פסק דין בערעור באופן שההליך בפני הרשם יוכל להימשך בהקדם.

ב"כ הצדדים מסרו הודעות והודיעו על הסכמתם להצעת ביהמ"ש, ועל כן פסק דין זה ניתן לאחר עיון בכל הכתבים והנספחים שהוגשו על ידי הצדדים לתיק.

4.באשר לבקשה להזמנת העו"ס גב' סמדר גיבור לעדות בבקשה לבטול פסק דין, דינו של הערעור להדחות.

לא מצאתי רלוונטיות לעדות לצורך הכרעה בבקשה לבטול פסק הדין לא בביטול המבוקש במסגרת שיקול הדעת של ביהמ"ש ובוודאי שלא בעילת הביטול של חובת הצדק.

ככל שהבקשה לבטול פסה"ד עונה לדרישות הבטול בשיקול הדעת הרי שדי בתצהיר התומך בבקשה כדי שייראה הגנה, ברמה הנדרשת, ועדותה של העו"ס, ככל שרלוונטית מקומה להישמע במסגרת ההוכחות.

כאשר לעילת הבטול מחובת הצדק ממילא אין בעדותה של העו"ס כדי לתרום דבר.

הערעור להזמנת העו"ס נדחה בזאת.

5.באשר לשליח, מר אורן סלבין, אין מחלוקת כי המערערת רשאית להעידו ואף הרשם הנכבד איפשר לה זאת.

המחלוקת האמיתית מתמקדת בשאלה אחת ויחידה על מי מהצדדים מוטל הנטל להזמין את השליח לחקירה.

השאלה איננה תאורטית אלא מעשית ביותר שכן המסירה הנטענת בוצעה בשנת 2002, בסמוך למועד מתן פסק הדין והמערערת מכחישה את המסירה ומבקשת לחקור את השליח שמסר תצהיר לאימות המסירה.

ניתן להניח שכיום, לאחר 11 שנים שחלפו, לא ניתן לאתר את השליח או קיים קושי של ממש לאתרו, ולכן הצד שמחויב להזמין ימצא עצמו בבעיה של ממש.

לאחר שעיינתי בכל המסמכים ושקלתי את כל טענותיהם של הצדדים מצאתי כי צודקת המערערת בגרסתה, ועל כן יש לקבל הערעור, לבטל החלטתו של הרשם בנדון ולהורות למשיבה לדאוג להתייצבותו של השליח בדיון כדי שגרסתו תעמוד למבחן החקירה הנגדית.

6.הפסיקה והספרות שמביאה המשיבה ולפיה קיימת חזקה בדבר תקינות המסירה ועל הטוען אחרת עליו הנטל להוכיח הטענה ולסתור החזקה, איננו רלוונטי לעניינינו.