קבלה סלון פגום, ותקבל חזרה את כספה ופיצוי בגין עגמת נפש

1.         תביעה בטענה להפרת חוזה למכירת ריהוט.

הטענות :

2.         לטענת התובעת היא קנתה מהנתבע סלון ושלמה את מלוא התמורה במזומן אולם כשהסלון הגיעה לביתה גילתה שנתבעת הפרה את החוזה כי הסלון הגיע פגום מהבחינות הבאות.

א.         היו קרעים ב-4 פינות.

ב.         רגל אחת הייתה קצרה.

ג.          באמצע הסלון היה שקע.

3.         לטענתה, אי התאמה התבררה מיד במועד המסירה אך הנתבע התעלם מהודעות חוזרות ונשנות עד שהרפד ששלח טען שאינו יכול לתקן.לכתב  התביעה צורפו תמונות המתארות פגמים.

4.         אוסיף ואציין שהתביעה הוגשה 14 יום לאחר רכישת הסלון.

5.         בכתב הגנה,נטען כי הסלון נקנה מתצוגה  ובהובלה על חשבון התובעת.

הראיות :

6.         בדיון העידו התובע ונציג הנתבעת ובנוסף הוצגו לפני תמונות.

7.         התובעת העידה כי הסלון פגום הפנתה לתמונות. לטענתה פניותיה לנתבעת עד עתה נתקלו בסירוב ונציג הנתבעת אף הזמין משטרה כדי שתסלקה מהמקום לאחר שבקשה לפתור בעיה של סלון שקנתה במיטב כספה.

8.         נציג הנתבעת הדגיש את הקושי בהובלת הסלון ובהכנסתו לדירת התובעת. לדבריו אף היה בקשר עם המובילים ונתן להם הנחיות הכיצד  להכניס את הסלון לביתה. הוא הציע לבצע תיקונים עתה אלא שהנתבעת סירבה להמתין לתיקונים.

הכרעה :

9.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים  התרשמתי מהם במישרין, ונוכח מכלול הראיות שבפני,  הגעתי למסקנה כי הנתבעת אכן הפרה חובתה למסור סלון תקין ואילו טעמי.

10.        עדות התובעת נשמעה בהירה ומשכנעת. היא נתמכת בתמונות של הסלון שמצביעות על קרעים ופגמים. עיתוי ההודעה על הפגם ואף עיתוי הגשת התביעה ( שבועיים לאחר המכר) תומכים בטענתה שהפגמים היו בזמן המסירה. שוכנעתי שבקרעים אלה לא הבחינה כשקנתה את הסלון.

11.        קיומם של פגמים אכן עולה מתמונות שצורפו . הנתבע לא חלק על קיומם אלא שהציע לתקנם.

12.        מכאן שהייתה הפרת חוזה מצד הנתבעת ועליה לפצות בגינה.

13.        מחובת  הנתבעת ככל  מוכר, למסור נכס כשהוא מתאים למוסכם בין הצדדים. זאת, בהתאם להוראת סעיף 11 ל חוק המכר, התשכ"ח-1968 (חוק זה יכונה להלן: " חוק המכר"). במהלך המשא ומתן, חלו על המוכר חובות נוספות שבראשן חובת תום הלב מכוח סעיף 12 ל חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (חוק זה יכונה להלן: " חוק החוזים"). להקשר של תהליך כריתה של חוזה צרכני רלבנטי גם חוק הגהצרכן התשמ"א-1981 (חוק זה יכונה להלן: " חוק הגנת הצרכן") החל על הנתבעת בהיותה עוסק שמכרה לצרכן דרך עיסוקה. חזקה שהמידות הן  "עניין מהותי בעסקה" כמובנו של סעיף 2(א)(2)  ל חוק הגנת הצרכן. אין המדובר באי התאמה זניחה.שלפיו : "... בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה: (2). " מידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס".אגב, דין הפרת החובה המעוגנת בסעיף 2 ל חוק הגנת הצרכן היא לפי הוראת סעיף 31 לחוק הגנת הצרכן כדין עוולה אזרחית. ניתן להזכיר גם את סעיף 15 ל חוק החוזים. במקום שישנה הפרה קמה זכאות לתרופה לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א 1970.