קבלה ואח' נ' הסטודנטים החדשה ואח'

פסק דין

פתח דבר

ביום 10/01/2010 הגיש מר צבי קבלה (להלן: "התובע") כתב תביעה, לפיו ביתו בת ה-17.5, רכשה כרטיס השתתפות בנשף פורים, אשר אורגן ע"י אגודת הסטודנטים החדשה מכללת צפת (להלן: "הנתבעת") כשהיתה בת 14.5 (להלן: "הנשף").

לטענת התובע, במהלך הנשף בו השתתפה ביתו הוגרלו פרסים שונים וביניהם כרטיס טיסה ליעד תיירותי באירופה (להלן: "הכרטיס" או "הפרס"). ביתו זכתה בהגרלה והובטח לה פרס זה. חרף זכייתה, ביתו לא קיבלה עד ליום זה הפרס המובטח על אף פניותיו הרבות של התובע לנתבעת. לפיכך, עותר התובע לפיצוי בגין עוגמת נפש, הטרדות ואי נוחות בסך 6,000 ₪.

ביום 26/10/2010 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ובהעדר הצדדים ע"י כבוד השופט נדל, המחייב את הנתבעת בסעד לו עתר התובע, בסך 6,300 ₪ כולל הוצאות משפט (להלן: "פסק הדין").

ביום 11/11/2010 הוגשה בקשה לביטול פסק דין וביום 17/11/2010 ניתנה החלטת כבוד השופט נדל, לביטול פסק הדין נוכח חשיבותה של זכות הגישה לערכאות.

ביום 01/02/2011 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת וכן הודעת צד ג', לפיהם עיקר טענתה של הנתבעת הינה כי הנתבעת נעדרת יריבות עם התובע, הואיל והיתה שותפה לארגון הנשף יחד עם המרכז לצעירים צפת (להלן: "צד ג'2"), ולפיכך לא היא זו שהתחייבה למימון כרטיס הטיסה ומסירתו לזוכה, כי אם שובר כרטיס זה נמסר לזוכה ע"י הנתבעת, בהסתמך על אדיבותו של מר אילן שוחט, אשר הבטיח לתרום פרס זה (להלן: "צד ג'1").

לפיכך, מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה נגדה ולחייב צדדי ג' בסעדי התובע.

דיון:

לאחר שקראתי את טענות הצדדים, הפניתי עצמי להוראת סעיף 32(א) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 (להלן: "החוק") הקובעת בזו הלשון:

"חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת הנאה והזכיה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה לאכיפה או לפיצויים".

הנה כי כן, הוראה זו קובעת, כי מקום בו זכה צד בטובת הנאה והזכייה תלויה בגורל, זכייתו אינה מקימה לו זכות לאכיפה או לפיצויי. ואולם, ביתו של התובע זכתה בכרטיס הטיסה לאירופה ועל כך אין מחלוקת בין בעלי הדין.

שני בעלי הדין העידו בפניי, כי ביתו של התובע השתתפה בנשף, במהלכו אף השתתפה בהגרלה וזכתה בכרטיס הטיסה המיוחל, אלא שכל שניתן לה במעמד הזכייה כנהוג וכמקובל הינו שובר זכייה אשר נוסח באלו המילים: "אגודת הסטודנטים ומרכז צעירים נשף פורים. שובר זכייה. כרטיס טיסה אירופה- באדיבות אילן שוחט- מתנת איסטא" (להלן: "שובר הזכייה").

הנתבעת העידה בפניי, כי העניקה לביתו של התובע שובר זכייה זה, נוכח הבטחותיו של צד ג' 1 לפיהן יישא בעלות כרטיס הטיסה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, שוכנעתי כי הנתבעת, בשם צד ג' 1, מסרה לביתו של התובע שובר שלא מומש. אני מקבלת במלואה את גרסת התובע, אך מקבלת באופן חלקי את גרסת הנתבעת, כפי שיפורט להלן.

טענת התובע לפיה הופרה הבטחת הנתבעת להעניק לביתו כרטיס טיסה, אכן מזכה אותו לטעמי בסעד כספי, ולכל הפחות בגין עוגמת נפש, טרחה ואי נוחות.

כעת נותרה השאלה, מי יישא בתשלום הפיצוי שאפסוק לתובע, האם יהא זה צד ג'1, אשר על סמך הבטחתו נמסר לבת התובע שובר הזכייה, או שמא אחייב את הנתבעת וצדדי ג' ביחד בתשלום זה.

אציין כבר כאן, כי הן מר אילו שוחט- צד ג'1 והן המרכז לצעירים צפת-צד ג'2 לא הגישו כתב הגנה ולא הופיעו בדיון שהתקיים בפניי.

מבדיקה שערכתי נראה כי הודעת צד ג' נשלחה לצדדים ביום 01/02/2011 ומהצהרת נציג הנתבעת עולה כי צדדי ג' ידעו על הדיון, הואיל והצדדים ניסו לגבש החלטה בעניין זה בישיבה שהתקיימה (ראה דברי נציג הנתבעת, בשורות 10-12 בעמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 13/04/2011).