קביעת תשלום המזונות בהתחשב בכל שאחד הילדים גר אצל האב

1.   בתיק זה נצים הצדדים מזה כשנה וחצי, ומזור אין.

2.   פסיקה ראשונית למזונות זמניים נעשתה ביום 9/12/07, שם נקבעה (כהתרשמות ראשונית) הכנסה נאה לאב (כ-13,500 ש"ח נטו); כתוצאה מכך נפסקו מזונות לאשה ולקטינים, אשר כללו רכיבי נשיאה בהוצאות מדור והחזקתו.

3.   בקשות והבהרות רבות נדרשו לעניין זה, בקו התפר שבין פסיקת מזונות לבין תשלומי המשכנתא; קו תפר זה נדון רבות בפסיקה בעבר.

4.   א.     ביום 9/7/08 הובא התיק לדיון בפני.

      ב.     במסגרת הדיון נתלבנו עובדות רבות, וביום 10/7/08 ניתנה החלטה בתיק; כך, נתברר כי הקטין (המשיב 3) עבר להתגורר עם אביו, ומשכך נקצבו בצורה שונה המזונות.

      ג.      כך, מונו שמאי ואקטואר, אשר הגישו חוות דעתם.

5.   א.     גם לאחר בירור נתונים אלו, לא הצליחו הצדדים להגיע לעמק השווה.

      ב.     ביום 24/11/08 נערך דיון נוסף בפניי, ובמסגרתו ביקשו הצדדים הכרעות במספר נושאים התלויים ועומדים.

6.   א.     מזה כחצי שנה שוהה הקטין אצל אביו.

      ב.     מדובר בקטין בגיל ההתבגרות, אשר רצונו מהווה משקל כמעט מכריע בקביעת טובתו.

      ג.      האם דרשה לברר את מסוגלותם ההורית של הצדדים, האב התנגד לכך.

7.   א.     בבחינת טובתו של קטין, יש לחתור למירב האינפורמציה; ברם, אין בכך כדי להביא למינוי "אוטומטי" של פסיכלוג קליני בכל תיק ותיק.

      ב.     מקום בו קיימת מסוגלות סבירה, או שלא עלו טענות של פגם בסיסי במסוגלות, יש לשקול היטב מינוי שכזה.

      ג.      פרט להעמסה הכספית בבדיקות מעין אלו, יש בביצוע הבדיקות העמסה על נפש הצדדים, וחמור מכך-על נפשו של הקטין.

      ד.     נפש זו, של הקטין, סוערת היא ממילא עקב גיל ההתבגרות, ומצולקת היא ממילא עקב הליך או מעשה הגירושין.

      ה.     משכך, יש להיזהרבהפניה לבדיקה, ולשקול גם נתונים אלו.

8.   א.     יחד עם זאת, אם יוברר, כי לצורך קביעת טובת הקטין, יש לבצע הבדיקה, שיקולי העלות לא יהוו מניעה.

      ב.     זאת, לאחר שהוכח הצורך, ולאחר שכל הדרכים אשר אין בהן כדי להכביד על נפש הקטין, נבחנו ונוסו.