מבוא
1. זוהי תביעה, בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת 1, ילידת 24.10.2000, (להלן: "התובעת 1"), בעקבות אש שאחזה בשמלתה ביום 19.04.07, כתוצאה ממעידתה על נרות שדלקו בתוך מתחם "כיפת הנביא שועייב", שהינו מקום קדוש למגזר הדרוזי, הממוקם בכפר ג'וליס, (להלן: "האירוע").
2. "כיפת הנביא שועייב", בנויה על קרקע הידועה כגוש 18444 חלקה 60, ומשתרעת על שטח של 239 מ"ר, (להלן: "מתחם המקום הקדוש" או "המתחם").
3. התביעה כוללת גם את תביעת הוריה של התובעת 1, הגב' א' ס', (להלן: "התובעת 2"), ומר נ' ס', (להלן: "התובע 3"), כמיטיבי נזקיה של התובעת 1.
4. הנתבעת 1- מדינת ישראל - משרד הפנים, הינה הגוף הממשלתי המופקד, בין היתר, על תחום הדת ומבני הדת במדינת ישראל, (להלן: "הנתבעת 1" או "המדינה").
5. הנתבעת 2- המועצה הדתית הדרוזית, (להלן: "הנתבעת 2" או "המועצה הדתית הדרוזית"), הייתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה, הגוף המופקד והאחראי על פיתוח וניהול מקומות קדושים של העדה הדרוזית, לרבות, הקמת מוסדות דת, מבני דת ומבנים קהילתיים בעלי אופי דתי.
6. הנתבעת 3- המועצה המקומית ג'וליס, הינה מועצה מקומית שהוקמה ופועלת מכוח צו המועצות המקומיות, שבתחום שיפוטה נמצא מתחם המקום הקדוש, (להלן: "הנתבעת 3" או "המועצה המקומית").
7. הנתבעות 1-3 כופרות באחריותן לאירוע.
8. התביעה הוגשה במקור גם כנגד "ענבל" חברה לביטוח בע"מ. בהמשך, לבקשת הנתבעות 1 ו- 3 ובהסכמת התובעים, ומשהתברר, כי הנ"ל אינה המבטחת של המדינה, נמחקה "ענבל" חברה לביטוח בע"מ מכתב התביעה בפסק דין חלקי מיום 24.03.11.
9. יצוין גם, כי בעקבות הגשת התביעה, הגישו הנתבעות 1-2, כל צד בנפרד, הודעת צד ג' כנגד התובעים 2 ו- 3. כן הגישה הנתבעת 3 הודעה לצדדים רביעיים כנגד התובעים 2 ו- 3 והנתבעת 2. במסגרת הודעות צד ג' וההודעה לצדדים רביעיים, הכחישו הנתבעות את הנטען כנגדן בכתב התביעה, וטענו, כי ככל שהאירוע קרה באופן המתואר בכתב התביעה, הרי שהאחריות לו מוטלת ברובה על התובעים 2 ו- 3 אשר התרשלו בתפקידם, ובמעשיהם ו/או במחדליהם אפשרו את קרות האירוע.
10. בישיבות ההוכחות שהתקיימו בימים: 16.01.13, 23.01.13, 30.01.13, 24.02.13, ו- 03.06.13, נשמעו עדויותיהם של התובעת 1, התובעת 2, מר נאדר קטיש, התובע 3, מר אנואר הנו, מר יעקב סלאמה, מר תאופיק סלאמה, ד"ר מרדכי קליגמן, מר סעיד חג'לה וד"ר נחמיה קיסר.
11. המחלוקת בין הצדדים ניטשת, הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק. סוגיות אלה ידונו בנפרד.
נסיבות האירוע
12. ביום 19.04.07, הגיעה התובעת 1 (בת כ- 7 שנים בעת קרות האירוע), עם אמה לחתונה אשר התקיימה בשכונת מגוריה בכפר ג'וליס. בשעות הערב ולאחר שהשתיים חזרו לביתן יצאה התובעת 1 לשחק עם שתי חברותיה בנות גילה בקרבת מקום מגוריה. תוך כדי משחק ראתה התובעת 1 נשים שיוצאות ממתחם המקום הקדוש. בעקבות כך נכנסה התובעת 1 יחד עם חברותיה אל תוך המתחם, שהיה פתוח תמיד לציבור, וניגשה לכיפה לבנה סגורה בקוטר של אחד מטר לערך, בעלת פתח צר של כחצי מ"ר הממוקמת באמצע המתחם שבתוכה הונחו נרות דולקים.
13. במהלך חקירתה הנגדית מיום 16.01.13, עמדה התובעת 1 על השתלשלות העניינים אשר הובילו לאירוע בציינה כדלקמן:
"ש: אמרת קודם שראית שהיו שם אנשים. היו שם גברים או נשים?
ת: נשים.
ש: ראית שהנשים האלה הדליקו שם נרות?
ת: ברגע שנכנסתי כבר לא היה שם אף אחד. לא ראיתי.