קביעת 'מועד הקרע' בין צדדים שאחד מהם פסול דין

בהחלטת בית הדין מיום י"ט באדר א' תשע"ו (28.2.2016) נקבע על הגשת סיכומים במחלוקת על קביעת מועד הקרע.

טענות התובע

לדברי התובע מועד הקרע הוא בחודש דצמבר 2005 וזאת עקב שלושה אירועים שאירעו בחודש זה המלמדים על הפסקת החיים המשותפים ומות הנישואין:

א.   הרחקת התובע מהבית באמצעות צו משטרתי.

ב.    בגידת הנתבעת בתובע.

ג.    אי־חזרת הצדדים מאז לחיות יחד תחת קורת גג אחת.

אירועים אלו מלמדים על תא משפחתי שאינו קיים ועל הפסקת השיתוף הכלכלי גם אם הצדדים עדיין נשואים.

טענות הנתבעת

מדובר בפסולת דין שמונה לה אפוטרופוס לגוף ולרכוש, הנעדרת יכולת שיפוט ושיקול דעת, ועקב מצבה הרפואי לא ניתן לגרשה, וממילא אי אפשר לקבוע על מועד פירוד וקרע בין הצדדים.

לא הוכח כי הנתבעת בגדה בתובע, אין עדים כשרים על כך, ואין ביכולת הנתבעת עצמה להגיד את גרסתה.

התובע הורחק מהדירה לאחר שהטיח בנתבעת ארגז של ירקות.

אי אפשר לקבוע מועד של הפסקת שיתוף כלכלי כיוון שעקב מצבה היא לא מנהלת כלל את ענייניה הכלכליים באופן עצמאי, ולפיכך מועד הקרע יהיה רק במועד סידור הגט.

דיון והכרעה

בבסיס המחלוקת עומד תיקון 4 לחוק יחסי ממון, תיקון שנערך בשנת התשס"ט–2008 ולפיו:

"5א. (א) הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:

(1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:

(א) הליך להתרת נישואין;

(ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;