קביעת או שינוי שמו של קטין

לפנינו נדון שם הבן של הצדדים.

רקע ועובדות

הצדדים נישאו במרחשוון תשע"ה (נובמבר 2014) והתגרשו בתמוז תשע"ו (יולי 2016). בניסן תשע"ה (אפריל 2015) נפרדו הצדדים, באותה העת הייתה האישה בהריון. בתחילת תשע"ו (שלהי 2015) נולד בנם המשותף. האם הודיעה לאב על הברית שאמורה הייתה להתקיים בשבת ב[...] אך האיש לא יכול היה לשבות ב[...] ולכן לא נכח בברית המילה.

העניין עלה בדיון שהתקיים ביום כ"ז בטבת תשע"ח (14.1.2018). האיש דרש שיקראו לילד בשם [ב'] ואילו האישה ביקשה להותיר את שמו [א'].

לדברי האיש, הודיעו לו על ברית המילה שהתקיימה בשבת ב[...] יום אחד קודם לכן, ביום שישי, לפיכך לא יכול היה להיערך בהתאם ולהשתתף באירוע. הוא ביקש באותו יום לקרוא לבן [ב'] על שם סבו, שם שהוא גם שם סב האישה. אך האישה החליטה בברית המילה על דעת עצמה לקרוא לבן בשם [א'].

לדברי האישה, אבי האיש ביקש לקרוא לבן בשם [ב'], ואף הציע לה בתמורה לכך הצעה נדיבה ביותר, אך היא סירבה להיעתר לבקשה מחשש להמשך שליטת חמיה בחייה. לא ברור מהסיכומים מתי עלו הבקשה וההצעה האלה. לדבריה, האיש ביקש לשנות את שם הבן רק בדיון שהתקיים בטבת תשע"ח (ינואר 2018), שהוא הדיון היחיד שבו דן בית הדין בעניין השם. אך עד אז התעלם האיש לגמרי מהעניין.

הצדדים הגישו סיכומים בעניין זה, ולהלן עיקרי טענותיהם כפי שעולה מהחומר שבתיק.

טענות האיש

א.         מהפסיקה ההלכתית עולה שזכותו של האיש לקבוע את שם הילד הראשון.

ב.         מהפסיקה ההלכתית עולה שגם אם אימו קראה לו בשם כלשהו יכול האב להוסיף שם אחר. כך גם עולה מסעיף 4 לחוק השמות.

ג.          הדבר גם ייטיב עם הילד, זה יחזק את הקשר שלו עם משפחת האב.

ד.         מעבר לעניין השם: יש לחייב את האישה ב'עשרים זהובים' היות שמנעה מהאיש שתי ברכות בברית המילה של בנו.

טענות האישה

א.         שינוי שם הילד כעת, למעלה משלוש שנים לאחר לידתו, יסב נזק נפשי לילד.

ב.         הפסיקה שהזכיר האיש שלפיה לאיש יש זכות קדימה בקריאת שם הילד הראשון או להוסיף שם לילד היא רק בעת קריאת השם ולא שנים לאחר מכן כמו בנדון דנן.

דיון והכרעה

נברר את נושא שם הילד לפי ההלכה מחד גיסא ולפי החוק מאידך גיסא.

קריאת שם הילד בראי ההלכה