קביעת אבהות של אזרח זר, תורם זרע לצורך הפרייה חוץ גופית

עניינו של פסק הדין אשר בפני הוא הכרעה בתביעת אבהות של קטין כנגד הנתבע, הנטען להיות אביו.

הרקע הדיוני

1.         התביעה שבפני הוגשה ביום 29.10.09.

2.         קדמה לתביעה זו תובענה שמספרה 41081/06 שנמחקה מחוסר מעש (ראו פסק דינו של כב' השופט גרמן מיום 13.04.08).

3.         כאמור לעיל, הוגשה בסופו של יום התביעה שבפני בה ניתן פטור מאגרה ביום 21.03.10.

4.         ביום 06.06.10 ניתן היתר המצאה מחוץ לתחום אל הנתבע.

5.         ביום 13.06.10 הפניתי את הצדדים לבדיקת סיווג רקמות.

6.         בדיון שהתקיים בפני ביום 04.10.10 אמרה אם הקטין שאין לה כל קשר עם הנתבע והיא אינה יכולה לבצע הבדיקה, ואמרה שזרעו מופקד (במסגרת טיפולי ההפריות שהיו) במרכז הרפואי .... והיא מבקשת להשתמש בדגימה זו.

7.         היועמ"ש התנגד לבדיקה של דגימת הזרע ב.... אולם אני החלטתי שניתן להשתמש בדגימה זו, ראו החלטתי מיום 25.01.11 שהיא החלטה מפורטת המתייחסת גם לטענות הפרקליטות לפיהן התובעת לקחת את שארית הזרע מ... כשברשותה מיכל עם חנקן נוזלי לצורך טיפולי הפרייה ב....

8.         על החלטתי הוגשה בר"ע לבית המשפט המחוזי.

9.         ביום 09.05.13 נמחקה הבר"ע והתיק חזר אל שולחני.

10.        בינתיים הגיעו, בהתאם להחלטתי, תוצאות בדיקת סיווג הרקמות המצביעות על כך שהנתבע, תורם הזרע, הינו אבי הקטין (ראה חוות הדעת מיום 27.06.13).

11.        משכך ובהתאם לבקשת הצדדים הוריתי על סיכומים בכתב, ועתה, משעשו כך הצדדים, ניתן פסק דיני.

דיון

12.        בפסק הדין ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני פ"ד ל"ה(1) 736 (1980) נקבע העיקרון כי בדיקת סיווג רקמות אכן יש בה כדי לספק ראיה פוזיטיבית ואף לספק מסקנה מוחלטת ולהוכחת אבהות והיא מבחינה מדעית, עונה להגדרה של כלל הראיה הטובה ביותר. יחד עם זאת נקבע כי מידת ההוכחה הדרושה במשפטי אבהות היא זו הנהוגה במשפט האזרחי. כך גם נקבע בהחלטתו של כב' השופט רובינשטיין בבע"מ 7038/12 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו 16.10.12) לפיה מידת ההוכחה הדרושה במשפטי אבהות הינה מידת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי.

13.       עוד קובע הכלל המשפטי כי טובת הקטין מהווה עיקרון על בשיטתנו, עת דנים אנו בענייניהם של קטינים ובתביעה להכרה באבהות. ראו ע"א 2558/91 פלונית נ' פלוני פ"ד מ"ז(2) 8 (1993). לא אחת נפסק כי טובתו של הקטין היא לדעת מיהו אביו מולידו וזכות זו אף הועלתה לדרגה חוקתית, שכן "כבוד האדם באשר הוא - בליבתו - מזכה אדם בהליך המיועד לידעו מי הוא אביו מולידו".

14.        אביא להלן את דברי כבוד הנשיא שמגר (כתוארו אז) בע"א 5942/98 פלוני נ' אלמוני (טרם פורסם): " ואם יבקש לדעת מי אביו, מי אמו, מניין בא - "מי אני". יזעק כבודו יחייב אותנו, את כולנו להושיט יד לעזרו. זכות יסוד כבוד האדם כוללת את רצונו של הקטין כילוד אנוש לדעת מוצאו, כדי לשמור על זכויותיו הקנייניות, המשפחתיות והאנושיות...".

15.        וכן ראו גם את האמנה הבינלאומית משנת 1989 בדבר זכויות הילד, אמנה שישראל עשתה עצמה צד לה בשנת 1991 (האמנה נתפרסמה בכתבי אמנה 1038 כרך 31 בעמוד 221) בהתאם לסעיף 7 לאמנה "(1) תהיה לו (לילד) מלידתו הזכות להיקרא בשם, הזכות לקבל אזרחות וככל האפשר הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם...".

16.        עוד אוסיף בעניין זה ואומר כי זכותו של קטין לדעת מיהו אביו, הוכרה עוד במקורותינו ועניינה בכך שהקטין לא יהיה בחזקת "שתוקי", וכן ראו האמור בהחלטתי מיום 25.01.11.