קביעה כי בני הזוג הינם ידועים בציבור והחלת חזקת השיתוף

ההליך

בפני תביעה  לסעד הצהרתי אשר יכריז על התובע ועל החסויה כידועים בציבור ובעקבות זאת להחיל על מערכת היחסים בינהם  את חזקת השיתוף בכלל נכסיה של החסויה. כפועל  לפרק את השיתוף בכספים המוחזקים כיום בקרן לטיפול בחסויים ולהורות שהתובע יקבל מחצית מהכספים  וכן להצהיר שהתובע זכאי למחצית מתשלומי הפנסיה המשולמים לחסויה מיום הגשת התביעה ובהמשך מידי חודש בחודשו.

רקע

1.         התובע הינו רווק ללא ילדים, יליד 1959.

2.         החסויה ילידת 1946, גרושה ולה 5 ילדים בגירים.

3.         הצדדים הכירו בשנת 1984 וכעבור כשבועיים התובע עבר להתגורר עם החסויה בדירתה בד.

4.         בחודש יולי 2003 פנה התובע לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה  למינוי אפוטרופוס לגופה ולרכושה של הנתבעת.

5.         ביום 18.05.04 הוכרזה החסויה כחסויה בעקבות החמרה במצבה עקב  מחלת אלצהיימר ממנה סבלה. באותו מועד הקרן לטיפול בחסויים מונתה כאפוטרופא על רכושה ואילו הנתבע מונה כאפוטרופוס לגופה

6.         כיום החסויה שוהה במסגרת טיפולית מלאה בבית אבות סיעודי בד.

7.         בין הצדדים לא נערך הסכם ממון המסדיר את ענייניהם הרכושיים.

טענות התובע:

1.         התובע טוען, כי החל משנת 1984 ועד לשנת 2006, במשך 22 שנה, הצדדים חיו ביחד כבני זוג ידועים בציבור ובין הצדדים התפתח קשר זוגי הדוק, חם ואוהב.

2.         במהלך מחלתה של הנתבעת, התובע תמך בה, סיפק את צרכיה  הפיזיים, תמך בה נפשית ורגשית.

3.         לטענתו, הצדדים ניהלו משק בית משותף, כאשר כל אחד מבני הזוג תרם את חלקו לכלכלת הבית.

4.         בני הזוג לא נישאו מאחר ולא רצו להביא ילדים לעולם.

5.         התובע נהג לבצע את הקניות הדרושות לבית, שילם את חשבון הכבלים שהיה על שמו החל משנת 1993, הביא  ריהוט לבית.

6.         כאשר החסויה אושפזה בבית החולים הפסיכיאטרי ב, התובע נהג להביא לה אוכל ולהאכיל אותה משום שהיא  הסכימה לאכול אך ורק מידיו.

7.         התובע טיפל בנתבעת עד לסוף חודש 5/06. במועד זה היא הועברה למסגרת טיפולית מלאה בבית האבות הסיעודי בדימונה.

8.         התובע נהג להסיע את החסויה מידי יום למועדון תשושי נפש ב ולהחזירה לביתם.

9.         התובע טען, שכאשר החלו להתגורר ביחד הייתה החסויה מחוסרת כל והיא התגוררה בדירת עמידר ולא היה לה רכוש כלשהו.

10.        במשך תקופת חייהם המשותפת כידועים בציבור, נצברו לנתבעת זכויות כספיות רבות מעבודתה במשרד העבודה והרווחה, לרבות זכויות סוציאליות, קרנות, קופות, פיצויי פיטורים, פיצויי פרישה וזכויות פנסיה ממשרד האוצר - מינהל הגמלאות. על כן, לטענתו חזקת השיתוף בנכסים אלו חלה על כספים אלו ועליו לקבל מחצית מהכספים.

11.        מהתשתית שהונחה לעיל אין ספק שיש לקבוע שמערכת היחסים בינו לבין הנתבע הייתה של ידועים בציבור שכן מערכת יחסים זו עמדה בשני התנאים שקבעה הפסיקה: אורח חיים תקין המושתת על אהבה חיבה ומסירות וניהול משק בית משותף וכן מאמץ משותף שאיננו בהכרח תרומה כספית של כל אחד מבני הזוג למאגר הנכסים שלהם אלא שיתוף משאבים.